אי-אפשר לדעת למה בדיוק התכוון אלוהים כשאמר בפעם הראשונה יהי אור, וכמה זמן עבר מאז, ועד שציפורים קיבלו אוויר בגוף והחלו לעוף. שאלת הזמן הזאת מהווה כיום סלע מחלוקת בין פליאונתולוגים. אחת התגליות שאולי שופכות אור על התעלומה היא גילויים של שלדים מאובנים של בעל-חיים קדום שזכה בכינוי פרוטואוויס, שיש הרואים בו את הציפור הראשונה …
מי צריך חיים אחרים. למה שאירוע שקרה פעם אחת בטבע, לא יתחולל בשנית?
בשנת 1941 פירסם תיאודור סטרג'ן את אחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים שבכל הזמנים: "אל בזעיר אנפין". גיבור הסיפור, ג'יימס קידר, מצליח לפתח מערכות מולקולריות שמסוגלות לשכפל את עצמן. מין תחליף סינתטי לעולם החי והצומח בכדור-הארץ, המבוסס על יכולת השיכפול העצמי של הדי-אן-אי והאר-אן-אי. קידר ברא חיים אחרים, וכך רכש לעצמו, כפי שתיאר זאת סטרג'ן, כוח …
ביום בהיר נוכל לחיות לנצח – בספר החיים תיכתבו ותיחתמו. מחשבות ליום הכיפורים
כל האנשים הם בני-תמותה, כתבה סימון דה-בובואר, וקבעה כי האלמוות, אותו חלום אנושי אוניברסלי, אינו אלא אילוזיה שלא תתממש לעולם. ובכל זאת, התקווה והאמונה בחיי נצח מלווה אותנו מאז שגורש האדם הראשון מגן-עדן ועד היום. המצרים הקדמונים חנטו את מלכיהם המתים והטמינו את גופותיהם בפירמידות, שם הם היו אמורים להמתין עד שיגיע הרגע הנכון לשוב …
ניסויי מחשבה
המרחב והזמן של הדוד אלברט. ראסל סטנדארד. תרגום: עמנואל לוטם. ציורים ועטיפה :הנה אדלן. עם עובד 96 עמודים.. הספר הזה מספר מעין סיפור הרפתקאות קצר, על הילדה גדנקן ("מחשבה") ועל דודה אלברט. למעשה, נועד הסיפור הזה להמחיש את עקרונותיה של תורת היחסות הפרטית (או ה"מיוחדת"), שפיתח, בראשית המאה ה-20, אלברט איינשטיין. איינשטיין הוא, בצדק, המדען …
נעליים, קונים מהר – או שלא
למצטרפים חדשים: מומלץ לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – אבא של שלומית", שמופיע בתחילת רשימת הפוסטים במדור זה.. אין כמו טיול בחנות כל-בו גדולה, לאיחוד המשפחה. איש לא יוותר ולא יעדר מסיור כזה. המשפחה היא, אולי, כמו חבילה מלוכדת, אבל היא גם כמו העגלה שתיאר קרילוב, הנמשכת בידי שלושה שותפים: סרטן, ברבור וזאב …
גברים בעבודה, נשים במעבדה. והאם דיון על תכונות כימיות של חומרים שונים עשוי להתאים לבילוי שעת התה, או הקפה, של אחר-הצהרים.
המדע המודרני ותודעת הנשיות הם תאומים שהופרדו בלידתם.לשניהם עבר משותף, שניהם עוצבו על-ידי כוחות פוליטיים וכלכליים זהים, אלא שכבר בתקופת ההתגבשות וההתמסדות הזאת, הם הוגדרו כמנוגדים זה לזה. מאז, כך טוענת הסוציולוגית לונדה שיבינגר בספרה "נשים במקורות המדע המודרני", המדע ותודעת הנשיות מתפתחים בכיוונים הפוכים, וממשיכים להתרחק זה מזו. שיבינגר מסתמכת בקביעותיה, בעיקר, על מחקריו …