היום שבו נחתה בתיבת הדואר הנכנס של פרופ' פסקל דיגו דרישת תשלום על-סך 2,949 דולר, הייתה רגע מכונן, שבו הודגמה אחת התופעות המעיקות ביותר על מדענים בימינו: התופעה של כתבי-עת מדעיים, וכנסים בין-לאומיים שלא קיימים, ושלמעשה מהווים מעין כיסוי למנגנוני הונאה שגובים ממדענים סכומי עתק בתואנות שווא, וללא מתן תמורה כלשהי. אבל מעבר להונאה האישית …
מחשבות
האדם רוצה לחיות לנצח? המחשב רוצה למות.
בשנת 1922 הציג קארל צ'אפק, פילוסוף ומחזאי צ'כי, מחזה המתאר מדענים שהצליחו ליצור חומר המחקה את תכונות הפרוטופלסמה. "מדוע לבלות 20 שנה ביצירתו וחינוכו של אדם מבוגר?" שואל המדען בספרו של צ'אפק. "אם לא נמצא דרך לעשות זאת מהר יותר מהטבע, ניאלץ לסגור את החנות". הרעיון הזה, התחליף האולטימטיבי לרכישת ידע בתהליך אטי, לא יעיל …
קסמי המדע? או מדעי הקסם? – מה בין אייזיק ניוטון לחיפוש מסרים נסתרים, בתנ"ך?
בעוד ימים אחדים, ב-31 במרץ ימלאו 298 שנים למותו של אייזיק ניוטון, הנחשב על-ידי רבים כגדול הפיזיקאים בהיסטוריה של המדע (לפני איינשטיין). אבל עד כמה מי שגילה את כוח המשיכה (הכבידה), ופיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (אינפיניטיסימלי, או בקיצור, בישראל, חדו"א – וראו הערה בסיום המאמר), היה נאמן לערכי ולעקרונות המדע ה"רציונלי"? השאלה הזאת, שנראית …
היה? או לא היה? על הגבול בין שקר לאמת
בתקופה זו, שבה קשה להבחין בין אמת לשקר, ושיש מי שטורחים רבות כדי לטשטש עוד יותר את הגבול, דומה שאחד מהחופים הבטוחים היחידים שנותרו הוא המחקר המדעי. האומנם? מניפולציה עכשיו בשנת 1996 שלח הפיסיקאי אלן סוקאל (Alan Sokal), מאוניברסיטת ניו-יורק, מאמר לכתב-העת המדעי Social Text היוצא לאור באוניברסיטת דיוק, ומתמקד בחקר התרבות. הכותרת: "מרחיבים את …
היה? או לא היה? – על הגבול בין שקר לאמת
בשנת 1996 שלח הפיסיקאי אלן סוקאל (Alan Sokal), מאוניברסיטת ניו-יורק, מאמר לכתב-העת המדעי Social Text היוצא לאור באוניברסיטת דיוק, ומתמקד בחקר התרבות. הכותרת: "מרחיבים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית". המאמר עבר את מחסום העריכה – ופורסם. זמן לא רב לאחר מכן הודיע סוקאל, שמדובר במה שהוא כינה "ניסוי": המאמר, למעשה, אינו אלא …
האם "התקשורת" חד-צדדית? האם יש "אמת לשעתה"? עם מותו, בגיל 87, של תא"ל במיל' יצחק שני, הצנזור הצבאי שסגר את העיתון "חדשות" ל-4 ימים, אולי כדאי לחזור לשורשים: פסק-דין "קול-העם" משנת 1953. לתשומת לב סוגרי הערוצים מודל 2023
מצד אחד, נשמעים קולות הקוראים להטיל על העיתונות חוקים, כללים וסייגים ("חוק בשורות איוב", חוק חובת בקשת ופרסום תגובות, תיקון לחוק לשון הרע). מצד שני התקשורת (ובכן, בעיקר אילנה דיין) מתקוממת על השופט נועם סולברג ש"חדר לשיקולי עריכה" בעת שבחן את המוצר המוגמר: (פרק בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" בעניינם של סרן ר' וחייליו במוצב גירית). מצד …

