פרסי איג-נובל הוענקו באחרונה למדענים שחתומים על המחקרים המטופשים והמיותרים של השנה. כתמיד, מי שהעניקו להם את הפרסים, היו בעלי פרס נובל אמיתיים, ובהם אריק מסקין (כלכלה, 2007), פרנסס ארנולד (כימיה, 2018), ריץ 'רוברטס (פיסיולוגיה או רפואה, 1993), מרטי צ'אלפי, (2008, כימיה), ג'רום פרידמן (פיסיקה, 1990), ואנדרה גיים (פיסיקה 2010). אגב, גיים, שהוא חתן …
מחשבות
זרעי פורענות – אמזון מעבירה בין ארצות זרעים שעלולים ליצור משבר שלעומתו משבר הקורונה ייראה כמו סוף-שבוע רגוע
משרד החקלאות האמריקאי החל לאסף חבילות זרעים קטנות שהגיעו לאלפי משפחות אנריקאיות שלא הזמינו אותן. אמזון, שהובילה את הזרעים הלא רצויים והלא מוזמנים האלה, משערת שמדובר בהזמנות אמיתיות שהתעכבו. כך או כך, העברת זרעים לא מזוהים ולא בדוקים היטב בין מדינות, היא מעשה חסר אחריות שעלול להוביל לאסון שלעומתו משבר הקורונה ייראה כמו סוף-שבוע …
כל הצבעים שבעולם – פיסיקה, רגשות וזכויות קניין
למצטרפים חדשים: כדאי קודם לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – 11 (+/-) פלוס-מינוס". משתתפים: אריאל טרומר (11): עורכת התוכן / מנחת הדיונים גליה טרומר (11): עורכת גרפית – אמנותית עלמה טרומר (8): מפיקה וקצינת קשר קבוצתית זויה ויבשם עזגד (הרבה): מקשיבים ומייעצים כל הצבעים שבעולם – פיסיקה, רגשות וזכויות קניין הצבעים שאנו …
איך לצאת מטירוף המערכות – על סינכרון ותיאום של רשתות אנושיות
איך לצאת מטירוף המערכות – על סינכרון ותיאום של רשתות אנושיות טירוף מערכות, או, בפשטות, "בלגן", הוא מצב שלצערנו מוכר ונפוץ למדי במערכות ממשל של מדינות, הנהלות של חברות עסקיות, וכנראה שבכל מקום שיש בו יותר משלושה בני-אדם דעתנים. סנכרון, תיאום ושיתוף פעולה, הם הצד השני, האפשרות האחרת, הרצויה, היעילה, של המערכות המורכבות האלה. …
מיוחד לט"ו באב – שיקוי אהבה מספר 9 – ותעלומות נוספות
. מה אפשר לומר על רגש שבספרות הפסיכולוגית מתואר כ"כוח אדיר המניע ומכוון מעשי אדם, מחשבותיו ושאיפותיו"? "שיקוי אהבה מספר 9" – גרסת הבנים ("המחפשים"). אנליזות מדעיות נועדו לפרק לגורמים תופעות מסוימות, מתוך תקווה ואמונה, שמתוך השברים, אפשר יהיה לחזור ולהרכיב את התמונה השלמה. המדע פועל במקרים האלה כמו ילד שמפרק שעון מתוך ניסיון להבין …
האם "התקשורת חד-צדדית"? האם יש "אמת לשעתה"? אולי כדאי לחזור לשורשים: פסק-דין "קול-העם" משנת 1953. בשורה התחתונה, בית-המשפט מרחיב את גבולות ה"אמת", ומצמצם את כוחו של השלטון, או האדם הנפגע, להגיב על "אי-דיוק". לתשומת לבם של נפגעים פוטנציאליים
. מצד אחד, נשמעים קולות הקוראים להטיל על העיתונות חוקים, כללים וסייגים ("חוק בשורות איוב", חוק חובת בקשת ופרסום תגובות, תיקון לחוק לשון הרע). מצד שני התקשורת (ובכן, בעיקר אילנה דיין) מתקוממת על השופט נועם סולברג ש"חדר לשיקולי עריכה" בעת שבחן את המוצר המוגמר: (פרק בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" בעניינם של סרן ר' וחייליו במוצב גירית). …
