בשנת 1970 פירסם סופר המדע הבדיוני לארי ניבן, את ספרו רב המכר "עולם טבעת", מעין מושבת חלל ענקית שנבנתה על-ידי גזע חייזרי שנעלם, ואשר התבסס על עקרונות דומים לאלה שהעלה הפיסיקאי פרימן דייסון. "מגלי הארצות" שיצאו לבחון את עולם הטבעת (על סיפו של האלף השלישי לספירה), מעלים בעצם קיומם שאלות מהותיות, כגון האם יש גבול לתקופת החיים של בני-האדם, האם ייתכן שתכונות כמו "מזל" עוברות בירושה ומתחזקות בדרך אבולוציונית, ועוד. אבל בין כל ההרפתקאות עוצרות הנשימה האלה, חבויה תגלית, כמעט נחבאת אל הכלים: מתברר שהחייזרים שבנו את עולם הטבעת פיתחו והשתמשו במוליכי-על בטמפרטורת החדר.
מוליכות-על מתבטאת בהיעדרה המוחלט של התנגדות למעבר זרם חשמלי בחומר. כך אפשר, תיאורטית לפחות, להעביר אנרגיה חשמלית למרחק רב ללא איבוד אנרגיה, לפתח מתקנים חשמליים שאינם מתחממים, ועוד. העובדה שמוליכי-על דוחים שדות מגנטיים מאפשרת, למשל, להפחית חיכוך בין פסי רכבת לגלגלי הרכבת, וכך לחסוך דלק, ולהניע את הרכבת במהירות עצומה. למעשה, מוליכי-על (כפי שתיאר לארי ניבן) עשויים להסיר חסמים ולשנות לתמיד את פני המציאות הטכנולוגית.
הקושי העיקרי בפיתוח יישומים של מוליכות-על נובע מהעובדה שהתופעה הזאת מתחוללת בטמפרטורות נמוכות מאוד. מוליך-העל הראשון התגלה בטמפרטורה של ארבע מעלות קלווין (מינוס 269 מעלות צלסיוס). שביב תקווה משמעותי בתחום זה הגיע, כאשר בשנות ה-80 של המאה ה-20, התגלו מוליכי-על קרמיים, שפועלים בטמפרטורה גבוהה (יחסית): מינוס 181 מעלות צלסיוס, ולאחר מכן אפילו מינוס 137 מעלות צלסיוס "בלבד".
מוליך-על המרחף מעל מגנט כתוצאה מאפקט מייסנר, שבו קווי שדה מגנטי נדחים מפני מוליך-על.
התקדמות המחקר בתחום זה הואטה מאז משמעותית, אולי בעיקר מכיוון שאיש עדיין אינו מבין את הסיבות ואת המנגנונים שמביאים להופעת תופעת מוליכות-העל בטמפרטורות גבוהות יחסית. מכאן אפשר להבין את ההתלהבות שאחזה בעולמות המדע והטכנולוגיה (בעיקר בתחומי הפיזיקה וההנדסה), כאשר אנגה דיאס, פיזיקאי מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק, הודיע, במספר פרסומים מדעיים בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים, שעלה בידו ליצור מוליך-על בטמפרטורת החדר.
אלא שלפני ימים אחדים התפוצצה הבועה כאשר ועדה מיוחדת שמינתה האוניברסיטה שמעסיקה אותו, קבעה שדיאס ביצע במחקריו מניפולציות לא ראויות, וכי התוצאות המחקריות שעליהן דיווח – ואשר עברו את כל מנגנוני הבקרה של כתבי העת המדעיים היוקרתיים – אינם אלה אחיזת עיניים ואינם תקפים.
במאמר שפירסם דן גריסטו בכתב-העת המדעי היוקרתי "נייצ'ר" ("טבע"), נזכרת מפורשות המלה "הונאה". בשנת 2020 הדהים דיאס את עולם המדע כשפרסם במאמר נרחב את תגליתו – מוליך-על בטמפרטורת החדר. פרסום בנייצ'ר מתאפשר רק לאחר בחינת עמיתים "עיוורת" ומדוקדקת, שמבצעים, במקרה הזה, פיזיקאים בעלי מעמד גבוה העוסקים – ושהם בעלי מומחיות – באותו תחום מחקר. לאחר מכן, חייב המאמר המוצע לעבור את מחסום העריכה של עורכ כתב-העת, שאמורים להיות מומחים ומנוסים בכגון אלה. המאמר של דיאס, כאמור, דילג מעל כל המחסומים האלה, פורסם – וזיכה מיד את מחברו בכיסוי תקשורתי עולמי נרחב, ובתהילה שנלווית באופן טבעי לפרסומים כאלה.
אלא שכעבור כשנתיים, עורכי "נייצ'ר חזרו בהם, הודיעו שיש "ספקות ושאלות" באשר למאמר, ו"משכו" אותו (פעולה שמשמעותה היא, למעשה, מחיקה, או ביטול). אבל דיאס לא ויתר. כעבור זמן לא רב, הוא חזר עם מאמר שתיאר מחקר מפורט ומדויק יותר, שגם הוא… פורסם בכתב-העת המדעי נייצ'ר. מוליך-העל שתואר במאמר זה עשוי היה לאפשר פיתוח של מגנטים מוליכי-על להדמיה רפואית ושבבי מחשב עוצמתיים, דבר שכמובן העלה עוד יותר את סף ההתלהבות של רבים בעולמות המדע והטכנולוגיה.
דיאס ושותפו למחקר, אשקן סלמט, פיזיקאי מאוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס, הקימו – בחסות אוניברסיטת רוצ'סטר, חברה שנועדה לפתח יישומים שונים של מוליכי-על בטמפרטורת החדר.
אלא שכאן נכנס לתמונה כלל חשוב במדע, שלפיו תוצאה מתקבלת רק אם וכאשר מחקרים נוספים, אחרים, בוצעו באותה מתכונת וקיבלו – שוב – את אותה התוצאה. אלה שמדענים לא מעטים במקומות שונים בעולם ניסו לחזור על המחקר של דיאס – לפי המתכון המפורט שפורסם במאמרו – ואף אחד מהם לא הצליח שלחזר את התוצאה רבת התהילה… לפיכך, עורכי "נייצ'ר הודיעו שוב, שהם חוזרים בהם ו"מושכים" גם את מאמרו השני.
תחקירים של עיתונאים מדעיים העלו כי דיאס לא רק ביצע מניפולציות בנתוני המחקר, אלא גם ניסה לחסום תחקירים באמצעות המצאה מלאה של נתונים.
באוגוסט 2023 הודיעה אוניברסיטת רוצ'סטר בניו-יורק כי דיאס הושעה ממעבדות האוניברסיטה וכי נאסר עליו ללמד ולהנחות סטודנטים.
תלמידיו לשעבר של דיאס לתואר שני, שהיו שותפים למחקר שפורסם וש"נמחק", אמרו לחוקרים, בעילום שם, שהם חוששים שהפרשה תחבל עמוקות באפשרויותיהם להתקדם בתחום. בין היתר התברר שדיאס מידר את תלמידיו, הסתיר מהם מידע, והעמיד אותם בפני עובדות מוגמרות, בעניין הפרסום המדעי. הסטודנטים המחברים-השותפים למאמר ש"נמחק", מספרים שדיאס שלח להם את טיוטת המאמר בשעה 17:13, והגיש את המאמר לכתב-העת "נייצ'ר" בשעה 20:26. באותו ערב. החלופה שהציע לסטודנטים (במידה ולא יענו עד למועד שקב להם) הייתה להסיר את שמותיהם מרשימת מחברי המאמר המדעי.
מתברר ששניים מבין שלושת המעריכים במסגרת בדיקת העמיתים, היו סקפטיים וציינו שבמאמר המוצע חסר מידע על המבנה הכימי המדויק של החומר שדיאס ניסה לטעון שהוא בעל תכונה של מוליך-על בטמפרטורת החדר. במילים אחרות, עורכי נייצ'ר החליטו לפרסם את המאמר בהסתמך על חוות דעתו של בוחן אחד ויחיד.
תחקיר מפורט יותר מעלה ששניים מבין שלושת המעריכים במסגרת "בדיקת העמיתים", היו סקפטיים וציינו שבמאמר המוצע חסר מידע על המבנה הכימי המדויק של החומר שדיאס ניסה לטעון שהוא בעל תכונה של מוליך-על בטמפרטורת החדר. במילים אחרות, עורכי נייצ'ר החליטו לפרסם את המאמר בהסתמך על חוות דעתו של בוחן אחד ויחיד. פיזיקאים שבחנו את המאמר לאחר פרסומו, הראו שנקודות הנתונים שנכללו במאמר, היו מופרדות במרווחים קבועים באופן חשוד – כל אחת מהן בדיוק כפולה של 0.16555 ננו-וולט. כמה מהם העירו שתופעה זו היא עדות למניפולציה של נתונים. "המסקנה הפשוטה ביותר", כתב אחד החוקרים, "היא שמערכות הנתונים הללו נוצרו באופן ידני ולא נמדדו בפועל."
דיאס הגיע לאוניברסיטת רוצ'סטר בשנת 2017, לאחר שסיים תקופת מחקר בתר-דוקטוריאלית באוניברסיטת הרווארד (שבאחרונה למדנו על זיופים מדעיים בה, של המדענית פרנצ'סקה ג'ינו, ועל פלגיאטים – גניבות ספרותיות – שביצעה הנשיאה לשעבר של האוניברסיטה).
הערת שוליים 1
נראה שהתופעה המתוארת במאמר זה אינה נדירה כל כך כפי שאפשר היה לחשוב. לדוגמה, אתר הפרסומים המדעיים היוקרתי PLOS ONE הודיע באחרונה כי הוא "מושך לצורך תיקון" אלף (1,000) (!) מאמרים מדעיים שפורסמו בו. לפי הודעת העורכים, מדובר ב"טעויות בשמות מחברים" (כלומר, גניבת קרדיט), הפניות שגויות או חסרות למחקרים שעליהם התבסס המאמר ה"נמשך", וכן גם "תיקונים קלים נוספים, והצהרות על זמינות הנתונים". (והמבין יבין). כל אלה, כמובן, היו אמורים להתגלות ולהיות מתוקנים בשלב בקרת העמיתים, או לפני שהעורכים קיבלו את ההחלטה לפרסם את המאמרים. כאן אולי כדאי לזכור שכבר ב-2016 נטענו טענות שלפיהן שיעור ה"תיקונים" באתר יוקרתי זה הוא גבוה בהרבה מזה של כתבי-עת מדעיים אחרים.
הערת שוליים 2
על עלייתה ונפילתה של המדענית-הכוכבת מהרווארד, פרנצ'סקה ג'ינו:
הערת שוליים 3
לקריאה נוספת:
יש חיה כזאת: פרה לא קדושה. תשאלו את הבחורים הרעים במעבדה:
מדענים, זייפנים ונביאי שקר – מדע בדיוני במעבדות
הערת שוליים 4
הספר "עולם טבעת" מאת לארי ניבן, הנזכר בפתיח למאמר זה, תורגם לעברית בשנת 1983 בידי ד"ר עמנואל לוטם, שהלך באחרונה לעולמו, ונדפס בהוצאת "היפריון. בשנת 2012 יצא הספר לאור שוב, בהוצאת "אופוס", בתרגומה של ורד טוכטרמן.
