ניסויי מחשבה

המרחב והזמן של הדוד אלברט. ראסל סטנדארד. תרגום: עמנואל לוטם.
ציורים ועטיפה :הנה אדלן. עם עובד 96 עמודים..
הספר הזה מספר מעין סיפור הרפתקאות קצר, על הילדה גדנקן
("מחשבה") ועל דודה אלברט. למעשה, נועד הסיפור הזה להמחיש את
עקרונותיה של תורת היחסות הפרטית (או ה"מיוחדת"), שפיתח, בראשית
המאה ה-20, אלברט איינשטיין.

איינשטיין הוא, בצדק, המדען המפורסם ביותר בעולם, ואין כמעט
אדם שלא יודע לקשר את שמו אל המושג "תורת היחסות". ויחד עם זאת,
מתהלכת בינינו אגדה שלפיה אותה תורה, תורת היחסות, היא בלתי ניתנת
להבנה על-ידי בני תמותה פשוטים. הספר הזה, ב-96 עמודים, מפריך את
האגדה הזאת לחלוטין.

כל אחד יכול ליהנות מהסיפור על גדנקן ודודה אלברט. כל אחד יכול
להבין, לאחר מכן, את עקרונותיה הבסיסיים של תורת היחסות הפרטית. עם
זאת, כדאי לדעת שאחרי תורת היחסות הפרטית, פיתח איינשטיין את תורת
היחסות הכללית, שהיא מורכבת יותר. אבל גם אותה אפשר להבין אם
חושבים בהיגיון ולא נרתעים באמצע הדרך.

שמה של גדנקן, שמשמעותו, כאמור, "מחשבה", ניתן לה על-שם
הניסויים המדעיים שנהג איינשטיין לעשות. מכיוון שלא עמדו לרשותו
חלליות מהירות ואבזרים נוספים ממין זה, הוא נאלץ לבצע כמעט את כל
הניסויים במחשבתו. הניסויים הללו כונו "ניסויי מחשבה" כלומר, ניסויי
גדנקן. מכל העובדות המדהימות על חייו וגילוייו של איינשטיין, העובדה
הזאת, היא, לדעתי, המדהימה מכולן.

על-אף שכאמור, כל אחד יכול להבין את הנאמר בספר הזה, ברור שלא
כל אחד יהנה ממנו ולא כל אחד יתמיד ויקרא בו עד סופו (אם כי בסוף
ממתינה הפתעה משעשעת). אבל סקרנים בני כל הגילים ומי שמאמינים
בעצמם וביכולתם, עשויים להעניק למחשבתם, באמצעותו, מרחב פעולה חדש.