. אגנס נאטר, גיבורת הספר "בשורות טובות" מאת ניל גאימן וטרי פראצ'ט (תרגום: בועז וייס. הוצאת אופוס. 338 עמודים). . הכל הלך כל כך טוב במאות האחרונות, חשב השד קרולי, מי שהיה הנחש שפיתה את חווה לדבר עבירה, אבל ככה זה. אתה חושב שאתה בפסגת העולם ולפתע הם מפילים עליך את גוג ומגוג, את יום …
ציטוטים
האמנות היא שקר שגורם לנו לראות ולהבין את האמת
. פבלו פיקאסו . לראות ולהבין את "האמת" כפי שהאמן חשף אותה קודם לכן במערכת הנפשית שלו. לא מדובר בראייה במבט ראשון, מידי, אינטואיטיבי, אלא במבט שני, מופתע, מגלה ארצות חדשות של מורכבות ותגליות. מדובר, למעשה, בפיענוח צופן שמוצג לנו, למה צופן? כי מי שמציג את הצופן לא סבור שזה צופן. מהנקודה הסינגולרית שבה הוא …
אני עושה תמיד את מה שאיני יכול לעשות – כך אני לומד לעשות זאת
. פבלו פיקאסו. . אמירה מעניינת מפי אדם שנחשב בעל יכולת עשייה יוצאת מן הכלל. הדחף – והיכולת – להתגבר על עצמך, על רצונותיך, על הנוחות הרגעית, על מגבלותיך, הן, אכן, אחד מהמאפיינים הבולטים של "העושים הגדולים". . אנחנו רואים את העבודות, המעשים, שהצליחו, שקבעו יתד במציאות חיינו, שעיצבו את עולמנו. איננו רואים את מאות …
אני קיים – משמע, אני קיים
. החווייה האנושית לפי מרטין היידגר. . מרטין היידגר הגדיר את "מצב היסוד" של האדם כ"היות שם". כלומר, הקיום עצמו – ולא המחשבה, כפי שטען דקארט – קודם לכל. בראש ובראשונה אנו קיימים, גם אם לא בחרנו בקיום הזה, על מאפייניו. סארטר קבע שבקיום כשלעצמו יש שרירותיות מסוימת, וההתמודדות עם שרירותיות זו היא "הסיפור האמיתי" …
הדברים שאנחנו יודעים, והדברים שאיננו יודעים, הם כמו תאומים סיאמיים, אינם ניתנים להפרדה
. הרוקי מורקמי, מתוך "ספוטניק אהובתי". . ספוטניק אהובתי הוא סיפור על מסע פנימי שמתודלק באמצעות בטלה מתמשכת על חופו של אי בים האיגיאי. זה מתחיל כאשר נערה בודדה ומוזרה למראה מפסיקה את לימודיה באוניברסיטה כדי לכתוב ולהפוך לסופרת. היא מנהלת קשר (טלפוני ברובו) עם מורה בודד, שהוא המספר את סיפורה. בשלב מסוים היא פוגשת …
כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא.
. בנימין זאב הרצל, מתוך "אלטנוילנד". תרגום: נחום סוקולוב. תוך כדי תרגום חיפש סוקולוב ביטוי עברי נאות ל"ארץ ישנה-חדשה", ולבסוף בחר ב"תל אביב". מאוחר יותר הסביר: "תל" הוא מקום עתיק, ו"אביב" מסמל התחדשות. . כעבור כעשר שנים הציע מנחם שינקין להסב את שם השכונה החדשה "אחוזת בית" ל"תל-אביב". הנימוק: "לשם 'תל-אביב' יש צלצול מקומי, ערבי, …