ספרות מדע בדיוני

מעוף כלולות – פרק ראשון

הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . . פרק ראשון. . פתח לנו שער בעת נעילת שער, כי פנה יום. מתוך תפילת הנעילה של יום הכיפורים. . היא צחקה ואחוריה רטטו. אומרים שבהתקרב המוות, חולפים חייו של אדם לנגד עיניו, במעין הילוך מהיר, סקירה כללית חוזרת, כמו תזכורת אחרונה …

המשיכו בקריאה

החצי השני של העולם

. האיש צלל בעקבות האישה. הוא ירד במיומנות בוטחת בחור השחור, נזהר שלא להיפגע משברי מחשבות חיוביות שבלטו כגזעי עצים גדומים משולי המדרון. פגיעתה של מחשבה חיובית, כשאתה מצוי בתחום שלטונו הבלתי מעורער של היגון, עלולה להיות רעה ממש כמו פגיעת היאוש בתחומי תחושת ה"הכל בסדר". . לעולם אל תשחה מול הזרם. אל תעמיד פנים …

המשיכו בקריאה

בין השורות – שמונה הערות על המצב

. 1- הקריטים נלחצים . היום עלה הטלטקסט באיזור שלי לאוויר. הספירה לאחור החלה. לפעמים נדמה לי, שכוח קוסמי בלתי-ידוע כלשהו, מאלץ את ההיסטוריה לחזור על עצמה במעגלים. זה תמיד מתחיל בשידורים מעטים ההולכים ומתרבים בהדרגה. ואז, בלי כל התראה, זה נגמר. השורות מתמלאות, נחסמות, ואנחנו נאלצים להגר לעולם אחר. קשה ליצור-גל קטן המתגורר בין …

המשיכו בקריאה

החרם – אגדה לילדים

הסוכנת החשאית הגלקטית ציפורן חתול נקראה לפעולה דחופה באמצע שיעור מתמטיקה. סריקה מהירה לצדדים לימדה אותה לדעת שהילדים בכיתתה, כיתה דל"ת שלוש בבית-הספר בזיכרון-יעקב, כינו את השיעור הזה שם "שיעור חשבון". באותו זמן, בערך, רשמה המורה נאווה על הלוח את תרגיל החשבון הזה: 26,450 לחלק ל-429. תלמידי הכיתה היו שקועים בפתרון התרגיל. ציפי פרידלנדר התבוננה …

המשיכו בקריאה

אנטי מחיקון. מחר יהיה יום חדש – אבל זה לא בהכרח לטובתנו

היום פגשתי אמיתי. הוא לא נראה שונה בהרבה מאיתנו. בן-אדם גבוה, שיער חום, מתולתל מעט. אף נשרי. עיניים שחורות, קטנות. עור פנים שזוף. בן-אדם רגיל למראה. אבל הוא היה אמיתי. והוא זכר אותי. אני בטוח שהוא זכר אותי. הוא חייך אלי מין חיוך כזה, כאילו-סתמי, ושאל אותי מה השעה. אבל אני תפסתי מיד שהוא זוכר, …

המשיכו בקריאה

השמים, הארץ וכל צבאם

. סבתא התבוננה במעטפת הנייר החומה שהלכה והחליקה מתחת לדלת, אל תוך החדר. השליח התנשף בכבדות במסדרון החיצוני, מנסה, בדבקות לא מצויה, להשלים את משימתו. סבתא רכנה, מבלי לכופף את ברכיה, מתניה משמשות לה כציר משומן היטב. היא שלפה את המעטפה מן החריץ והזדקפה שוב. בחוץ פסקו ההתנשפויות. מישהו טפח על מכנסיו לנקותם. אחר כך …

המשיכו בקריאה