.
בלי קשר לשאלה אם השוק הוא "שוק של מעסיקים" או "שוק של עובדים",
ובעקבות פסיקת בג"ץ בעניין תשלום שכר זהה לגבר ולאשה המבצעים
מטלות זהות, כדאי לזכור שלפני ביצוע המטלות וקבלת השכר, עומדת משוכה
קודמת של עצם הקבלה לעבודה. למשל, "לתפקידי ביטחון דרושים גברים",
ו"לגן באיזור השרון דרושות מטפלות". כלומר, עוד לפני שהחוק יכול
להיכנס לתמונה, המעסיקים צריכים להשתכנע שהמועמד או המועמדת
מתאימים לתפקיד המוצע. ובנקודה הזאת באות לידי ביטוי השקפותיו
ותפיסותיו של המעסיק, גם אם הוא לא מדווח עליהן בפירוט לוועדות
המכרזים.
.
מה שמחוקקי החוק להזדמנות שווה בתעסוקה (1981) (זה החוק
ששימש בסיס לפסיקת בג"ץ) לא ידעו, הוא שהתאמתו של אדם לתפקיד,
יותרמשהיא מושפעת ממינו הביולוגי, היא נקבעת על-פי זהותו המינית
הנפשית. זהות מינית מוגדרת כמכלול הסטריאוטיפים המיניים ,גבריים
ונשיים כאחד ,אותם מפנים הפרט במהלך הסוציאליזציה .תרגום :זהותך
המינית נקבעת ,ללא כל קשר למינך הביולוגי ,על פי מה שנחשב בעיניך
ל"גברי" ומה שנראה לך כ"נשי". ההבחנה בין זכר לנקבה הינה עיקרון
בסיסי בארגונה של כל תרבות אנושית .לפי הספרות האנתרופולוגית ,ברוב
התרבויות האנושיות קיימת הבחנה בתפקידים המינים .גבר ואשה מבצעים
מטלות שונות ,לשניהם זכויות ,חובות ,וכללי התנהגות שונים .בחברה
הטיפוסית ,מטפלת האשה במשק הבית ובילדים ,בעוד הגבר אחראי לרווחתה
הכלכלית של המשפחה) .ואחת היא אם הוא יוצא לשם כך למסעות ציד מפרכים
בסוונה המשוונית ,או שהוא יושב במשרד ברוקרים ממוזג ב"וול-סטריט .("
במקביל לחלוקת התפקידים המיניים ,המחולקים בפועל בין שני בני הזוג ,
קימות גם "אמונות" שונות באשר למהותן של התכונות האופיניות לכל מין,
הקובעות את התאמתו לכל סוג של עבודה .
.
שובו של הסטריאוטיפ
.
הסטיראוטיפ המקובל של מנהל, למשל, מיחס את היכולת להנהגתם של
אנשים בסגנון משימתי-סמכותי-קשוח, למין הגברי ה"חזק". היכולת להפעיל
אנשים בשיטה חברתית ומתחשבת, מיוחסת, בדרך כלל ,למין הנשי ה"יפה".
אם אתה רואה אשה יושבת בכורסת המנהלים ,ושולטת בעובדיה ביד
רמה, קרוב לודאי שזהותה המינית היא ,בניגוד למינה הביולוגי ,גברית
למהדרין .לעומת זאת, גבר המנהל את הכפופים לו בשיטה חברתית ,מאזין
לבעיותיו של כל אחד ,משתתף בשמחות משפחתיות וכיוצא באלו, הוא ,קרוב לוודאי ,
בניגוד למינו הביולוגי ,בעל זהות מינית נשית-נקבית. .
.
מחקר פסיכולוגי שביצעתי באוניברסיטת בר-אילן בהנחייתו של
פרופ 'יהודה אמיר ,נועד לבחון את ההנחות הללו ,ולבדוק את זהותם המינית של
54מנהלים ו 152-מכפיפיהם באחד מהאירגונים הכלכליים הגדולים בארץ ,
אשר מפאת "רגישות הנושא" התנה את הסכמתו לעריכת המחקר בין כתליו ,
באי פרסום שמו ,או כל פרט מזהה אחר .שיערנו כי רוב המנהלים
באותו אירגון יתגלו כבעלי זהות מינית גברית, אך להפתעתנו ,לא אושרה
השערת מחקר זו .לעומת זאת הוכח ,מעל לכל ספק ,הקשר ההדוק שיש בין
היותו של מנהל בעל זהות מינית גברית, לבין סיגנון הניהול
ה"משימתי-סמכותי". לעומת זאת, קיים עדין ספק מסוים באשר לקשר
המוחלט בין זהות מינית נשית לבין סיגנון ניהולי "חברתי-מתחשב". עם
זאת ,כדאי לזכור כי רוב המנהלים בעלי הזהות המינית הנשית ,אכן נטו
לסגנון הניהול ה"רך", נמצא, בניגוד להשערת החוקרים ,כי מנהל בעל
זהות מינית גברית אינו מעדיף בכל מקרה כפיפים שגם הם ,כמוהו ,בעלי
זהות מינית גברית .הוא" מסתדר "עם כולם .מנהל בעל זהות מינית נשית ,
לעומת זאת ,מצליח הרבה יותר בעבודתו אם הכפופים לו גם הם ,כמוהו ,
בעלי זהות מינית נשית .נמצא גם כי עובדים בעלי זהות מינית נשית ,
מעדיפים, לרוב ,לעבוד תחת מנהל בעל זהות מינית דומה לשלהם ,
וזאת בניגוד לעובדים בעלי זהות מינית גברית שלא גילו כל העדפה לגבי
זהותו המינית של מנהלם. (נשים, שימו לב! הפעם מדובר במין ביולוגי ממש!),
העדיפו בכל מקרה מנהל בעל זהות מינית נשית, גם אם הן עצמן היו בעלות
זהות מינית גברית .
.
מצב פסיכולוגי אידיאלי
.
אחד מהמימצאים המעניינים במחקר נוגע לענינו של הטיפוס המכונה
"המנהל בעל הזהות המינית האנדרוגנית". הטיפוס האנדרוגני) ,כדאי
שנזכיר לעצמנו בשלב זה כי אנו עוסקים בזהותו המינית של אדם ולא
בנטיותיו המיניות או במינו הביולוגי ,(הפנים במהלך ילדותו סטיראוטיפים
גבריים לצדם של סטיראוטיפים נשיים .אנשים בעלי זהות מינית זו ,אינם
מגבילים את עצמם להתנהגות המתאימה למינם אלא בוחרים לעצמם את דרך
הטיפול המתאימה ביותר לכל מצב נתון. לכאורה ,יש לנו כאן מודל נפשי
המבטיח יכולת תיפקוד מעולה בתפקידי ניהול. האם המנהל האידיאלי
הוא בעל זהות מינית נפשית אנדרוגנית ?קשה עדין לומר זאת בביטחה.
הספרות הפסיכולוגית, מכל מקום ,מתייחסת לאנדרוגניות כאל
"מצב פסיכולוגי אידיאלי" בשלב מסוים אף הציעו מומחים שונים טכניקות
לריפוי נפשי המיועדות לשינוי זהותו המינית של המטופל לזהות מינית אנדרוגנית .
.
ובכן ,ראשית יש לציין כי במחקר זה נמצאו מעט מאוד מנהלים בעלי
זהות מינית אנדרוגנית .אם לא די באכזבה הזו ,התברר ,בנוסף ,כי
רוב המנהלים הללו נוטים לסיגנון ניהולי המכונה" מתבדל ,"
סיגנון שאינו מצטיין באף אחת מן התכונות הרצויות :יכולת להנהגה
משימתית מצד אחד והנהגה חברתית-משתפת ,מצד שני .בקיצור ,יש מעט ,וגם
הם לא בדיוק מה שחשבנו .אחת הסיבות למימצאים הללו יכולה להיות נעוצה
במציאות הישראלית המקדשת את המיתוס הגברי" .הטובים לטיס – הטובות
לטייסים) "איפה הן טובות ?במיטה" (?המלח שלי הוא המלאך שלי ,"ועוד. כן, יש כבר
כמה טייסות, אבל עד כה איש לא כתב עליהן שיר. והרי אי-אפשר למנות
כאן את חלקו הארי של הזמר העברי .אצלנו ,אוי לו לגבר המנהל שלא יוכיח
את גבריותו ב"הורדת פקודות "קשוחה .אוי לה לאשה המנהלת שתסרב
לשמוע את חוויותיה ובעיותיה של מזכירתה .אם אתה רוצה להצליח בחיים ,
אתה צריך לענות על הציפיות והדרישות של החברה שבה אתה חי ,
ואצלנו ,כאמור ,אין מקום לבעלי זהות מינית אנדרוגנית .שחור ולבן ,זה
הצבע שלנו .ובכל זאת ,הבה נקווה שעוד יהיו ימים טובים
מאלה ,ולא ישא מין אל אנדרוגינוס בוז והשפלה ,וכיתתו בורותם
ורישעותם ליעילות פורה ,ומציון תצא תורת המינהל התקין ,ונאמר אמן .