אמנות

. ב"שער" של פרדריק פול, יוצאים מחפשים אנושיים לתור את היקום, באמצעות ספינות חלל נטושות של בני גזע קדום שנעלמו והותירו אחריהם נמל חלל פעיל. בספינות החלל החייזריות, שאיש אינו יודע כיצד בדיוק הן פועלות, מצויה מערכת גלגלים שמסמלים, כנראה, קואורדינאטות. ה"מחפשים" מסובבים את הגלגלים אקראית, לוחצים על כפתור ה"הפעל" – והספינה יוצאת לכיוון לא …

המשיכו בקריאה

. דרך הליכתה אולי תעיד שהיא באה מאהבה, אבל האם היא תעיד גם על זהותה? אנשים שונים מהלכים בקצב שונה ומניעים את רגליהם בתיאום אופייני הכולל את קצב וזווית הרמת הרגל, כיוון הנעתה ונטיית הגוף ביחס לרגלים. . . ככה זה התחיל. . כל אלה מאפשרים לעתים לזהות אדם רק על סמך דרך הליכתו. הגבלת …

המשיכו בקריאה

. ידיד רובין יודע לצייר. זה לא טריוויאלי. מעט ציירים, בימינו, יודעים באמת לצייר. להעביר משיחת מכחול, או עפרון, וליצור דימות של קטע מציאות שאי-אפשר שלא לזהותו. אלא שבתהליך יצירת הציור השלם, הוא מעביר את הנושא שלו בתהליך פיסיקלי-כימי חסר פניות, או לחילופין, תהליך נפשי חסר רחמים, של הפשטה ומיקוד וצימצום. ולאחר שקילף את המיותר …

המשיכו בקריאה

. אני אהבתי בשל תפוח. תפוח נשוך הממלא את כל חלל הפה, ובכל זאת רובו עדיין נותר בחלל הפתוח. תפוח שמאיים כמעט לשסע את הלסתות במה שהתקשורת המקומית הייתה מכנה "אירוע אלים", כמו התפוח של מגריט ב"חדר הקשוב" שנראה כמו הדבר הכי קרוב והכי מוחשי לביטוי "שקט שלפני הסערה", שמונח לו שם, ממלא את החדר …

המשיכו בקריאה

. . מיכל רובנר מחפשת מקום. איזה סוג של תחנה סופית, או חזרה אל המקום שבו הכל החל. מקום על הקצה, שממנו אפשר להסתכל על העולם בכיוון אחד בלבד. מקום שבו נהיה עם הגב אל הקיר, במובן התומך והבטוח של הסיטואציה הזאת. רובנר תמיד יוצאת לדרך מהמציאות – מתעדת או אוספת דברים מהמציאות. תוך כדי …

המשיכו בקריאה