היום שבו נחתה בתיבת הדואר הנכנס של פרופ' פסקל דיגו דרישת תשלום על-סך 2,949 דולר, הייתה רגע מכונן, שבו הודגמה אחת התופעות המעיקות ביותר על מדענים בימינו: התופעה של כתבי-עת מדעיים, וכנסים בין-לאומיים שלא קיימים, ושלמעשה מהווים מעין כיסוי למנגנוני הונאה שגובים ממדענים סכומי עתק בתואנות שווא, וללא מתן תמורה כלשהי.
אבל מעבר להונאה האישית הפשוטה, מדובר בתופעה שמכרסמת בעוצמה בעולם המדע, באתיקה שלו, באמינותם של מאמרים ומחקרים מדעיים, ובעקבות זאת, באמיתותם של ממצאים מדעיים.
מדובר בתופעה של כתבי-עת מדעיים, וכנסים בין-לאומיים שלא קיימים, ושלמעשה מהווים מעין כיסוי למנגנוני הונאה שגובים ממדענים סכומי עתק בתואנות שווא,
פרופ' פסקל דיאגו הוא חבר סגל במחלקה להוראת מתמטיקה באוניברסיטת ולנסיה שבספרד.לפיכך, קל להבין את תמיהתו כשקיבל מסר באימייל, שהציע לו לפרסם מאמר בכתב-עת מדעי בשם "כתב העת הקליני למיילדות וגינקולוגיה". במסר נאמר שעורכי כתב-העת נחשפו למחקריו, והם מציעים לו להגיש מאמר לפרסום.
על השתלשלות העניינים המפתיעה שהתחוללה בהמשך, הוא סיפר באחרונה בניוזלטר "משמר המשיכות והביטולים" שעוסק בענייני אתיקה בעולם המדע. באופן טבעי, פרופ' דיגו הסתקרן לאילו מחקרים שלו בדיוק נחשפו העורכים, ומדוע הם סבורים שמאמר על מחקריו עשוי להתאים לכתב-העת שלהם. אז הוא הכין מאמר מפוברק לחלוטין, באמצעות בינה מלאכותית, תחת הכותרת (המופרכת, כמובן): "פרדוקסים מיילדותיים ומשוואות דידקטיות: השפעת ההוראה המתמטית על לידה ומעבר לה".
דידקטיקה אלגברית גינקולוגית-מיילדותית
בתקציר שהגיש לעורכים כתב: "אנו מציעים פריצת דרך חסרת תקדים במחקר בין-תחומי, אנו מציגים את המושג 'דידקטיקה אלגברית גינקולוגית-מיילדותית (GOAD). מאמר זה בוחן את ההשפעה של הוראת מודלים מתמטיים באמצעות מטאפורות מיילדותיות על הגמישות הקוגניטיבית של חולות בשליש השלישי של ההריון וסטודנטיות למתמטיקה בשנה א' כאחד. באמצעות הצגת משפט תפקוד השחלות (OFT) ויישום משוואת התרחבות צוואר הרחם, המחקר מגלה כי הסבר מרחבים לא-אוקלידיים באמצעות רטרוורסיה של האגן משפר משמעותית את ציוני מבחני החשבון ומפחית חרדת לידה ב-13.7%. המחקר שעקב אחר מתמטיקאיות בהריון וגינקולוגים מתחילים, מדגים כי שילוב רצף פיבונאצ'י בתרשימי התקדמות הלידה גורם להערכה ספונטנית לאלגברה מופשטת ותשוקות קלות למספרים ראשוניים. ממצאים אלה מאתגרים את הגבולות המסורתיים בין טיפול טרום לידתי לתורת הקבוצות, ומרמזים כי דידקטיקה מתמטית וגינקולוגיה מיילדת, כאשר הן משולבות, יכולות להוליד פרדיגמות חדשות בשני התחומים. אנו ממליצים על מחקר נוסף, במיוחד בהקשר של מטריצות ניתוחים קיסריים ותורת הקבוצות לאחר לידה".
"המחקר מגלה כי הסבר מרחבים לא-אוקלידיים באמצעות רטרוורסיה של האגן משפר משמעותית את ציוני מבחני החשבון ומפחית חרדת לידה ב-13.7%".
פרופ' דיגו היה בטוח שגיבוב המילים חסר המשמעות הזה יבהיר לעורכים את טעותם, ושהם יניחו לו מכאן ואילך. אלא שלהפתעתו, ימים אחדים לאחר מכן, קיבל פנייה ממערכת כתב-העת, ובה בקשה לשלוח ולהגיש את המאמר המדעי המלא, כולל גרפים ונוסחאות, כדי ש"העורכים יוכלו לבחון ולהעריך את המחקר".
דרישת תשלום על-סך 2,949 דולר
פרופ' דיגו החליט להמשיך לשחק את המשחק, ויצר – באמצעות בינה מלאכותית – מאמר שלם, עם נוסחאות וגרפים (חסרי משמעות). המסר הבא מ"המערכת המדעית" אמר ש"כתב היד התקבל עם שינויים קלים", וכלל בקשה לצטט כתבי-עת שאינם קשורים לנושא. זמן קצר לאחר מכן, נחתה בתיבת הדואר שלו דרישת תשלום על-סך 2,949 דולר, לתשלום תוך יומיים-שלושה. בשלב הזה שלח פרופ' דיגו ל"כתב-העת המדעי" מספר הערות שבעקבותיהן לא הגיעו עוד תשכורות על "זמן התשלום שחלף".
אלא שגם זה לא סוף הסיפור. ימים אחדים לאחר מכן, הוא גילה שהמאמר ה"מדעי" אכן פורסם באתר האינטרנט של כתב-העת. ויתירה מזו: בהמשך הוא החל לקבל הזמנות לכנסים (מומצאים) בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, שלדברי המארגנים מצאו שהמחקר שלו מעניין דיו כדי להיות מוצג בכנס מדעי.
תם (אבל כנראה, לא נשלם.
