טל נחום Tal Nahoum
Drawers
An Online Multidisciplinary Exhibition
Poetry, Painting, Photography, and Design
Curators: Gail Tromer, Yivsam Azgad
Participants
Mira Herscu Raviv, Ricky Rapoport Friesem, Merav Vainberg, Tal Nahoum, Mark Kanovich, Sarit Filer-Manoach, Lotem Granski, Yuval Sasson, Tali Gal, Tamar David Crispi, Ann Ruth Facktorovich, Noa Osterreicher (with poems of Avoth Yeshurun, Yitzhak Laor and Dahlia Ravikovitch), Gail Tromer, Yivsam Azgad, Itzhak Gvili, Rina Vilner, Stella Bachar, Dani Nagar, Neta Lior Shapira, Nira Yacouel, Anat Pharchi, Shula Fremder, Nadej Shtechman, Efraim Halperin, YedidaRaveh, Orna Shefi, Rickey Benjamin
מגירות
תערוכה רב-תחומית מקוונת
שירה, ציור, צילום, ועיצוב
אוצרים: גליה טרומר, יבשם עזגד
משתתפים:
מירה הרשקו רביב, ריקי רפופורט פריזם, מרב וינברג, טל נחום, מרק קנוביץ, שרית פילר-מנוח, לוטם גרנסקי, יובל ששון, טלי גל, תמר דוד-כריספי, אנה רות פקטורוביץ׳, נועה אסטרייכר (עם שירי אבות ישורון, יצחק לאור ודליה רביקוביץ'), גליה טרומר, יבשם עזגד, יצחק גוילי, רינה וילנר, סטלה בכר, דני נגר, נטע ליאור שפירא, נירה יקואל, ענת פרחי, ריקי בנימין, נדג' שטכמן, שולה פרמדר, ידידה רווה, אפרים הלפרין, אורנה שפי
נירה יקואל Nira Yacouel
מהו שיר טוב?
שִׁיר טוֹב
הוּא שִׁיר שֶׁנִּכְתַּב
לַמְּגֵרָה,
וְלֹא יוֹצֵא מִמֶּנָּה
לָעוֹלָם.
*
דני נגר Dani Nagar
אמי אינה יודעת קרוא וכתוב
וְאַף עַל פִּי כֵּן
לִכְשֶׁתֵּלֵךְ לְעוֹלָמָהּ
אֶזְדָּרֵז לִנְבֹּר בַּמִּכְתָּבִים הַחֲבוּיִים
בִּמְגֵרוֹת שְׂפָתָהּ.
*
טלי גל Tali Gal
סימולקרה לחופש
הַמְּגֵרָה הַסְּגוּרָה
מַדְמִימָה אֶת שֶׁטָּמוּן בָּהּ
אִילְּמוּת הָעֵץ הַמְּעוּבָּד
שֶׁנִּגְדַּע וְנֶחְתַּךְ וְשוּיַּיף וְנִצְבַּע
זִכְרוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶגְרוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ
הוּטְבְּעוּ בִּדְיוֹ עַל נְיָיר
גַּעֲגוּעַ לַמֶּרְחָב לָאֲוִויר הַפָּתוּחַ
לְחוֹפֶשׁ.
*
יובל ששון Yuval Sasson
המגירה השלישית תקועה כבר שנים רבות
רבות, כך אני זוכר אותה מאז שהייתי קטן
סבתא אמרה שהיא לא נפתחת
ושהיא ביקשה מסבא לסדר אותה
סבא טען שהיא לא פנתה אליו
ושבאופן אישי, אין במגירה הזאת שום דבר שהוא צריך
הם לא דברו ביניהם
אלא אם ביקרנו אותם
וגם אז רק סביבנו
הנכדים
אחרי שנפטרו שניהם
העברנו את הארונית למחסן
כבר למעלה מעשור היא נמצאת שם
לאף אחד מאיתנו אין לב להכריח אותם
לדבר מחדש אחד עם השנייה
*
אנה רות פקטורוביץ׳ Ann Ruth Facktorovich
מכתבי זכוכית מן המגירה
*
לוטם גרנסקי Lotem Granski
מגירה ריקה
מָה אִם יִגָּמְרוּ הַמִּלִּים
וְהַמְּגֵרָה תִּשָּׁאֵר רֵיקָה?
כְּלִמָּה אֶעֱמֹד מוּלְךָ וְאֶלְחַשׁ
הֵם צָדְקוּ שֶׁרָאוּ דַּרְכִּי, כָּל הָעוֹלָם
לֹא תְּהוֹם, לֹא צוּק, לֹא אֵשׁ, לֹא מַפָּל
רַק מִישׁוֹר רֵיק וְאָפֹר וְדַל
יִמְתַּח בֵּין רֹאשִׁי לְרַגְלַי
וַאֲפִלּוּ דְּמָעוֹת לֹא יִהְיוּ לִי
לְהַרְטִיב אֶת עֵינַי
וְאַתָּה תַּעֲמֹד וְתַבִּיט לְתוֹכִי
וְתִרְאֶה אֶת כָּל שִׁמְמַת הַמִּלִּים
שֶׁנִּמְלְטוּ כִּי אֵין בִּי מָקוֹם לְהָכִיל
וְתֹאמַר: הֲרֵי גַּם זֶה, זֶה דְּבַר מָה
שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת מְסֻפָּר לָעוֹלָם.
וְאֵלֵךְ לַשֻּׁלְחָן וְאֶכְתֹּב עַל כָּל זֶה
וְאֶתְהֶה אֶת מִי זֶה בִּכְלָל יְעַנְיֵן
וְאַחַר כָּךְ אַכְנִיס אוֹתָם
לְאוֹתוֹ חֹר שָׁחֹר
שֶׁמַּחְזִיק דַּפֵּי מִלְחָמָה וּמָזוֹר
וְשׁוּב אֶתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הַצַּר
וְאֶבָּהֵל שֶׁכָּךְ גַּם כָּל הָעוֹלָם
*
מירה הרשקו רביב Mira Herscu Raviv
מְגֵרוֹת מֹוחִי
אֵלַיִךְ,
אֶל הַשְּׁתִיקוֹת
שֶׁבֵּין, הַשֶּׁקֶט שֶׁבָּךְ
הַמְּמַכֵּר,
בֵּין רוֹבְדֵי זִכָּרוֹן
מְהֻמְהָם, מְתֻיָּק הֵיטֵב
בִּמְגֵרוֹת מֹוחִי מְהַלֵּךְ
לְבַדּוֹ אֵלַיִךְ,
אֶל הָרְוָחִים
שֶׁבֵּין.
*
נועה אסטרייכר Noa Osterreicher
מגירות
נועה אסטרייכר היא כותבת ועורכת בעיתונות המודפסת והמקוונת. פרויקט "שירים למגירה" נולד ב-2010, משיטוט עירוני ואיסוף מגירות עץ ישנות מרהיטים שהושלכו לרחוב. עבודות מהפרויקט הוצגו בתערוכות יחיד (גלריה גרוס, 2010; בית האמנים, 2015) ובתערוכות קבוצתיות, ונכללו בספר-אמן שראה אור במימון גולשים ב-2013.
איך זה נקרא – אבות ישורון – דיו על מכתבים ומגירת עץ. 25X35 ס"מ
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּ?
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְאִישׁ לֹא חַי?
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁמֵהַבַּיִת כּוֹתְבִים לִי,
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִכְתַּב?
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִשְׁלַח?
אֵיךְ זֶה נִקְרָא?
אני רוצה – יצחק לאור – דיו על אקריליק ומגירת עץ, 25X35 ס"מ
אני רוצה לכתוב שירים לקוראים בלי הורים
כי הם מבינים לבד את מה שהם לא מספרים
לאף אחד. מי שיש לו הורים נחרד לפעמים
ממחשבה, אפילו מהזיה, אפילו באמצע הרחוב
בדרך לקפה, או למשרד, ממהר, עוצר, חוזר
מטלפן, אולי גם מבקר, ככה סתם לדבר, לספר.
אבל מי שכבר אין לו הורים מבין את החדרים
הריקים, את הספרים המאובקים (את השירים
המאופקים), עובר ליד מותו (עמוק בתוך הגוף
מגע יד רך שהוליך אותו) לא לספר, לא לעצור, לא
לחזור, לא לטלפן, לא לבקר, לא לדבר
הבית שלי – דליה רביקוביץ' – דיו על מפת ישראל ישנה ומגירת עץ, 22X50 ס"מ
הבית שלי הוא מחצה ומחצה
מחציתו ממורקת, קבועה במקומה
מחציתו שרופה לפחם
חם לי וקר,
קר לי וחם
*
What's in the drawer
To answer the question in the title, we need to know more about the drawer. Is it a drawer in a dresser? In a closet? In the basement? In the mind of the questioner (or the season)? Or in the heart of a particular person?
A drawer is, sometimes, a "secret space," a place where we place items that we might need tomorrow morning, and perhaps they will remain there, closed in the dark, until they are discovered by future generations. It is a place to hide memories and feelings that are better left silent. In other words, closed drawers keep what the heart fears to remember during the day and hides at night.
When we open a drawer, we should be aware that what is inside may make us happy, but it may also surprise us, shaking our understanding of who we are and the meaning of our existence in the world.
When the drawer is closed, we can wonder what exactly is going on in the dark and closed space inside. This online exhibition attempts to shed light and provide insights into what is and what is not, what we want to be, and what we can know about what was
*
נדג' שטכמן Nadej Shtechman
ארכיון
בפנטזיה ילדותית
על חשיבותי העתידית
אני מנהל ארכיון על עצמי
במוזיאון הזעיר שהוא דירתי
מכתבים, קשקושים,
ציורים, רישומים,
טיוטות, מחשבות,
פתקים, סרטונים,
תמונות, הקלטות,
יומנים, הופעות,
קבצים, זכרונות,
ניצבים במגירות.
הם כנראה יסיימו בערמה גדולה על יד הפח הירוק.
אני רואה כזאת אחת לשבוע.
מפעל חיים של אדם שפונה לטובת הזבל העתידי של הדייר חדש.
מדי פעם לבי אינו עומד בזוועה
וללא היגיון יד שולפת דגימה
כאיזו מין הוכחה עלובה –
"לא לחינם. אזכור אותך".
*
מה במגירה?
כדי לענות על השאלה שבכותרת, יש לדעת יותר על המגירה. האם זו מגירה בשידה? בארון? במרתף? במוחו של השואל (או העונה)? או בלבו של אדם מסוים?
מגירה היא, לפעמים, "חלל סודי", מקום שבו אנו מניחים פריטים שאולי נזדקק להם מחר בבוקר, ואולי יישארו שם, סגורים בחושך, עד שיתגלו על-ידי הדורות הבאים. היא מקום להסתיר בו זיכרונות ורגשות שהשתיקה יפה להם. במילים אחרות, מגירות סגורות שומרות את מה שהלב פוחד לזכור ביום ומחביא בלילה.
כשאנחנו פותחים מגירה, מן הראוי שנהיה ערים לכך שמה שנמצא בה עלול לשמח אותנו, אבל ייתכן שהוא יפתיע, ויטלטל את ההבנה שלנו על מי אנחנו, ועל משמעות הקיום שלנו בעולם.
כשהמגירה סגורה, אפשר לתהות מה בדיוק מתחולל בחלל החשוך והסגור שבתוכה. התערוכה המקוונת הזאת, מנסה לשפוך אור ולהעיר תובנות על מה שיש ומה שאין, על מה שאנחנו רוצים שיהיה, ועל מה שאנחנו יכולים לדעת על מה שהיה.
*
מרק קנוביץ Mark Kanovich
*
ידידה רווה Yedida Raveh
מגירות
*
יצחק גוילי Itzhak Gvili
פְּלִיטֵי אַהֲבָה
לֹא הָיְתָה זוֹ מִן הָאֲהָבוֹת
עֲלֵיהֶן מוֹדִיעִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
אֶלָּא מֵאֵלֶּה שֶׁטּוֹמְנִים בְּפַאֲתֵי מְגֵרוֹת.
שְׁנֵינוּ אָהַבְנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר
מִמָּה שֶׁהֵעַזְנוּ לְהוֹדוֹת.
לָמַדְנוּ לְהִסְתַּפֵּק.
אַחֲרֵי הַכֹּל,
כֻּלָּנוּ פְּלִיטִים שֶׁל אֲהָבוֹת נִכְזָבוֹת.
*
נהרת לבי
יֵשׁ לָךְ מְגֵרָה
כֵּן, יֵשׁ לָךְ מְגֵרָה
הִיא מוּכָנָה בִּשְׁבִילִי
וַאֲנִי רוֹצָה לְהַפְקִיד אֶצְלֵךְ לַמִּשְׁמָר
אֶת מִצְבּוֹרֵי הַבּוּשָׁה
אֲבָל אֵיךְ אוּכַל
וְהִיא כָּזוֹ קְטַנָּה
*
נטע ליאור שפירא Neta Lior Shapira
בית קברות לכלים משומשים
הַחֵטְא הַיָּחִיד שֶׁחָטְאָה בְּחַיֶּיהָ
הָיְתָה כַּף עִם חֹר אֵלִיפְּטִי בִּקְצֵה יָדִית
(מִי בִּכְלָל תּוֹלֶה כַּף וְלָמָּה?)
תַּחְתָּיו הֻטְבְּעוּ בְּגָדוֹל הָאוֹתִיּוֹת U.S.A
בַּגֻּמָּה הִתְאַסְּפוּ שְׁאֵרִיּוֹת אַשְׁמָה
וְלִפְעָמִים הִיא הָפְכָה לְאֵת חוֹפֶרֶת
בְּמַעֲמַקֵּי בְּאֵר שֶׁל יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר
עַכְשָׁו, הִיא מֻנַּחַת בִּמְגֵרַת הַסַּכּוּ"ם
בֵּין קוֹלְפָן כְּרוּב לְכוֹתֵשׁ קוֹקְטֶיְלִים
בְּפֶתַח תִּקְוָה, קוֹמָה שִׁשִּׁית, צְפוֹן מַעֲרָב
וְדֶרֶךְ הַחֹר שֶׁלָּהּ, אֲנִי בְּעִקָּר
מִתְגַּעְגַּעַת
*
סטלה בכר Stella Bachar
יומן במגירה
*
ריקי רפופורט פריזם Ricky Rapoport Friesem
The Collector
I’ve never understood
collectors. What’s the point?
My old friend Bruce, for instance,
is obsessed with buying ancient maps.
The ones from way back when they
thought the world was flat. You know
the kind I mean. Real old. On parchment
or thick vellum paper. Yellow,
sometimes brown around the edges,
though on some, I must admit, the crimson,
gold and blue still look quite fresh. They’re
kind of nice, especially the ones with
pictures of the puffing winds and demons
waiting for the sailors to fall off the edge.
I wouldn’t mind one for my wall.
But Bruce, he wants to have them all!
And he’s no youngster, Bruce.
In fact, I guess you’d call him old.
Yet there he is, still on the trail
of ancient maps. And when
he sniffs out one he’s sure is real
(which doesn’t necessarily mean it is), he buys.
Pays out good money for it too, I hear.
He must have dozens. Not that I’ve seen
any of them lately. He never hangs them
on the wall. The light will quickly fade them,
Bruce explains. So what he does is lock them up
in wooden drawers made specially for maps.
That way they’ll be preserved.
They were preserved before, I think, by someone else.
But now it’s Bruce who’s doing the preserving.
*
שולה פרמדר Shula Fremder
היסטוריה משפחתית במגירה
*
Three Drawers (Food for Thought)
Sigmund Freud described the structure of the human personality as three drawers arranged one above the other
The bottom drawer – id – includes passions, play, dreams and the subconscious
The top drawer – superego – includes morality, conscience and do's and don'ts
The middle drawer – ego – is the totality of the things we have internalized that build who we are
*
אפרים הלפרין Efraim Halperin
בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה
מִתְאַמֵּץ לְמַיֵּן וְלֶאֱרֹז אֶת
רְסִיסֵי־חַיַּי בִּמְגֵרוֹת קְטַנּוֹת,
נִפְרָדוֹת: מִשְׁפָּחָה | עֲבוֹדָה
תַּחְבִּיבִים | וְכָל הַשְּׁאָר. אֲבָל
שִׁירַי הַפֹּחֲזִים מְסָרְבִים לְשַׁתֵּף
אִתִּי פְּעֻלָּה בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְאַף
עוֹמְדִים עַל דַּעְתָּם שֶׁלֹּא
לְהִתְנַצֵּל עַל כָּךְ.
*
שלוש מגירות (חומר למחשבה)
זיגמונד פרויד תיאר את מבנה אישיות האדם כמעין שלוש מגירות המסודרות זו מעל זו.
המגירה התחתונה – איד – הכוללת יצרים, משחק , חלומות ו"תת מודע".
המגירה העליונה – סופר אגו – הכוללת מוסר, מצפון צווים של עשה ואל תעשה.
המגירה האמצעית – אגו – היא מכלול הדברים שהפנמנו אשר בונים את מי שאנחנו.
*
תמר דוד-כריספי Tamar David Crispi
הַמְּגֵרָה הָרֵיקָה
בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו
מִיֵּן אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו
בִּמְגֵרוֹת הַלֵּב.
אֶת בַּקָּשׁוֹת הַתַּשְׁלוּמִים הָרַבּוֹת
אוֹתָן הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל חֹדֶשׁ לְשַׁלֵּם בַּזְּמַן
אִחְסֵן בִּמְגֵרַת הָאָרוֹן בְּמַרְתֵּף בֵּיתוֹ
עִם תַּאֲרִיךְ הַתַּשְׁלוּם
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְדַּפֵּק הַצָּרָה עַל בֵּיתוֹ.
נוֹתְרָה מְגֵרָה אַחַת
רֵיקָה מִתֹּכֶן,
מְגֵרַת הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חַיָּיו
אוֹתָהּ קִוָּה לְמַלֵּא בְּמֶחְווֹת אִישִׁיּוֹת
לִבְנֵי בֵּיתוֹ.
מָה שֶׁהִתְקַשָּׁה לְהַעֲנִיק לִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּחַיָּיו
בָּחַר לְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹ
לְאַחַר מוֹתוֹ.
*
שרית פילר מנוח Sarit Filer-Manoach
*
ענת פרחי Anat Pharchi
עַל דַּף תָּלוּשׁ מִזְּמַן
בְּמַעֲמַקֵּי מְגֵרָה,
עַל דַּף תָּלוּשׁ מִזְּמַן
מִלִּים עוֹרְגוֹת אַהֲבָה מְרַצְּדוֹת
בְּשׁוּלֵי שׁוּרוֹת סְדוּרוֹת
עַל הַמִּלְחָמָה הַקָּרָה,
"רָצִיתִי לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלַיִךְ,
לָכֵן חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ חָזָק
בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
הַצְּחוֹק שֶׁלָּךְ עֲדַיִן
מְדַגְדֵּג אוֹתִי.
הַגּוּמִיָּה שֶׁלָּךְ עֲדַיִן אֶצְלִי –
לִשְׁמֹר אוֹתָהּ?"
רוֹצָה אַחֶרֶת
אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַמַּסָּע,
אוֹחֶזֶת אֶת הָרֹאשׁ,
כָּל מְגֵרָה שֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת כָּאן
מְשַׁוַּעַת לְנִקּוּי,
זְקוּקָה לִשְׁאִיבָה,
"אֲנִי צְרִיכָה הַכֹּל מִינִימָלִיסְטִי.
רוֹצָה עַכְשָׁו אַחֶרֶת", אַתְּ אוֹמֶרֶת.
אֲנִי עוֹטָה כְּפָפוֹת אִתָּךְ,
אֲנִי רוֹצָה אַחֶרֶת.
*
ריקי בנימין Rickey Benjamin
סיפור של מגירה בארון
*
רינה וילנר Rina Vilner
מִפְגָּשׁ
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁאֲנִי לְמוּדַת מְגֵרוֹת.
מָקוֹם וְכָבוֹד
לְכָל חֵפֶץ
לְכָל אָדָם
לְכָל תְּפִלָּה.
וְשָׁם,אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אוֹתִי.
*
אורנה שפי Orna Shefi
לב במגירה
אִחְסַנְתִּי אֶת לִבִּי בַּמְּגֵרָה
שֶׁאִישׁ לֹא יִרְאֶה
שֶׁאִישׁ לֹא יִפְגַּע
הוּא גַּם כָּכָה דַּי חֲבוּט
סָפַג הַרְבֵּה שִׁבְרוֹנוֹת
הוּא גַּם כָּכָה דֵּיי סָדוּק
לֹא מַמָּשׁ יָכוֹל לֶאֱהֹב עוֹד
אִחְסַנְתִּי אֶת לִבִּי בַּמְּגֵרָה
מְצִיצָה בּוֹ מִדֵּי פַּעַם
אוּלַי אֲאַפְשֵׁר לוֹ לָחוּשׁ
לָשׁוּב לִפְעֹם כְּמוֹ פַּעַם
אִחְסַנְתִּי אֶת לִבִּי בַּמְּגֵרָה
לֹא רוֹאָהּ
לֹא שׁוֹמַעַת
לֹא מַרְגִּישָׁה
חַסְרַת לֵב
חַסְרַת תְּחוּשָׁה
כָּכָה אֲנִי מוּגֶנֶת
כָּכָה אֲנִי רוֹצָה.
*
יבשם עזגד Yivsam Azgad
זיכרונות
*
גליה טרומר Gail Tromer
עושים סדר
*
