מדבריות הגיאות והשפל

מדידות שבוצעו באמצעות לוויינים מטאורולוגיים, מראות שהתפשטות
מדבר סהרה אינה כה מהירה כפי שסברו עד כה. למעשה, נראה שבחינת
התופעה לאורך זמן, מעמידה בספק את עצם מגמת ההתפשטות של המדבר. הנחת
העבודה של מוסדות שונים באו"ם, שהתבססה על נתונים ומדידות שבוצעו
מהקרקע, הייתה, שהמדבר נע דרומה ללא הרף, וכובש שטחים חדשים, בקצב
ממוצע של חמישה קילומטרים, לכל רוחב חזית הסהרה, מדי שנה.

ארגונים בין-לאומיים שראו לעצמם חובה להיחלץ לעזרת המדינות
ששטחן נכבש והולך על-ידי המדבר, ניסו לבלום את התופעה באמצעות הסברה
נגד רעיית יתר ושימושים אחרים בקרקע, שלדעתם דילדלו אותה והאיצו את
התקדמות החולות.

אבל, מדידות של אזורי צמחייה, שבוצעו באמצעות לוויינים מטאורולוגיים,
מראות מגמות מתהפכות לסירוגין בתנועתו של גבול המדבר. למעשה, נראה
שגבול המדבר מסתער על האיזורים שמדרום לו, ונסוג מהם, בדרך שמזכירה
את השפל והגיאות הימיים. נראה שהמדידות שעליהן התבססה ההערכה
שהסהרה מתפשטת דרומה ללא הרף, נמדדו מהקרקע במקומות מסויימים,
והחוקרים העריכו שאירועים דומים מתרחשים לכל רוחב החזית המדברית.
עכשיו מתברר שבעוד קטעים אחדים של גבול המדבר מצויים ב"גיאות",
נסוגים קטעי גבול אחרים, כך ששטחו הכולל של המדבר, לאורך זמן, אינו גדל.

גבול המדבר מוגדר כקו שמעבר לו, מצויים אזורים המקבלים פחות
מ-200 מילימטר משקעים בשנה. הלוויינים המטאורולוגיים מבחינים בקו
הזה, לפי הבדלים בכמויות הצמחייה המצויות משני עבריו. לצורך זה
מודדים הלוויינים את שיעור הקרינה האינפרא-אדומה החוזרת מפני השטח
הנסקר. מכיוון שהצמחים מכילים כלורופיל, הבולע את האור האדום,
האדום-הרחוק, וכן או אינפרא-אדום, האיזורים שבהם יש יותר צמחייה,
מחזירים פחות קרינת אינפרא-אדומה, בהשוואה לאיזורים דלי צמחייה.

מדידות אלה הראו בבירור שתנועותיו של גבול המדבר הן חריפות
בהרבה משסברו, ומצד שני, הן הופכות את כיווניהן לעתים קרובות.
כך, למשל, מתברר שבשנים 2000 – 2004 נע גבול המדבר דרומה ב-240
קילומטרים (פי חמש מהערכתם של מומחי האו"ם). אבל, בשנת 2005 התהפכה
המגמה והגבול נע צפונה ב-110 קילומטרים. בשנת 2006 נמשכה מגמת ה"שפל",
והגבול נע צפונה ב-30 קילומטרים נוספים. מאז ועד היום, מתהפכת המגמה
מדי שנה. ממצאים אלה עשויים לחסוך, לדעת חוקרי נאס"א, משאבים רבים
שנועדו למבצעי הצלה שונים, שעכשיו מתברר שאין בהם צורך. בכל מקרה,
נראה ששנים בודדות אינן מתאימות לשמש יחידות בסיסיות במדידת מגמות
גיאוגרפיות. עשורי שנים עשויים להתאים לכך יותר.