מה זה המדור הזה: אבא של שלומית

.
בשנות השמונים התפרסם ב"ידיעות אחרונות" (בעמוד האחרון, או לפני האחרון של "7 ימים"), מדור שנקרא "אבא של שלומית", שבמסגרתו שלומית, אז ילדה בת 8- 12 עזרה לאבא שלה (אז עיתונאי ב"ידיעות אחרונות") להתפרנס.
.
תפיסת המדור – בעריכתה של בינה אופק – הייתה פשוטה: אבא מספר על חוויות גידול הילדה. היו, יש, ועוד יהיו מדורים כאלה בעיתונות. אבל אנחנו הכנסנו חידוש: לאחר שאבא אמר את דברו, ניתנה לילדה "זכות התגובה". דמוקרטיה היא דמוקרטיה היא דמוקרטיה. ההסכם בין אבא לשלומית היה פשוט, ונשמר בקפדנות: לשלומית הייתה זכות וטו מוחלטת על המדור. אם אבא כתב משהו ששלומית לא רצתה לפרסם – הקטע נזרק לפח. מצד שני, לאבא לא הייתה שום זכות לערוך או לשנות את מה ששלומית כתבה.
.
היינו אז זוג צעיר (יחסית) עם ילדה יחידה. חיינו נראו כמו מירוץ מטורף אחר קריירה, והבית נראה כמו "משתה תה מטורף". התייחסנו לשלומית כאל עוד שותפה לדירה, הטלנו עליה אחריות, דרשנו דרישות וחלקנו אתה את כל מה שהיה לנו. לא תמיד היה ברור מי כאן המבוגר האחראי ומי הילד. אבל תמיד – תמיד – היה ברור מי מנהל כאן את העניינים. וזו הייתה – ולמעשה עדיין – שלומית.
.
שלומית היא כיום עורכת-דין בת 34, בעלת תואר דוקטור במשפטים, מומחית לממשל תאגידי ולרגולציה פיננסית, עבודת הדוקטור שלה, באוניברסיטת תל-אביב, עוסקת ברגולציה של מידע צרכני ובממשל תאגידי, ובמסגרת הכנתה הייתה חוקרת אורחת בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. לפני כן עבדה על מיזוגים והנפקות ב"גולדפרב לוי ערן", ובגיל 26 התמנתה ליועצת המשפטית הפנימית הראשונה של בית ההשקעות "מיטב".
.
היא נשואה לד"ר ערן טרומר, חוקר בכיר באוניברסיטת תל-אביב במדעי המחשב, ולהם שלוש בנות: התאומות, גליה (גייל) ואריאל (2009), ועלמה (2012)..
.
לוגו המדור מהדהד את הלוגו המקורי, מעשה ידיה של הציירת יפה טלרק.