מחשבות

. מצד אחד, נשמעים קולות הקוראים להטיל על העיתונות חוקים, כללים וסייגים ("חוק בשורות איוב", חוק חובת בקשת ופרסום תגובות). מצד שני התקשורת (אילנה דיין) מתקוממת על השופט נועם סולברג ש"חדר לשיקולי עריכה" בעת שבחן את המוצר המוגמר: (פרק בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" בעניינם של סרן ר' וחייליו במוצב גירית). מצד שלישי נשמעים קולות הקוראים לממשלה …

המשיכו בקריאה

. אני לא גזעני, אבל… הוא משפט פתיחה רווח בימים אלה בממלכה המאוחדת. מהגרי העבודה (בעיקר מהודו ומפקיסטאן) עמדו במרכזה של מערכת הבחירות הטעונה שטילטלה בימים האחרונים את האיים הבריטיים. משאלי רחוב מאולתרים רבים העלו שזו ("אני לא גזעני, אבל…"), היא הפתיחה הפופולרית ביותר בקרב הולכי הרגל בלונדון בעת שעיתונאי כלשהו ניגש אליהם ושואל לדעתם. …

המשיכו בקריאה

. עד כמה יכול אדם אחד לשנות את מהלך ההיסטוריה? האם זיהוי המגמה השלילית עשוי להניע את הציבור – בעוד מועד ולמנוע את האסון? מוזר, אבל בשום עיתון לא מציינים היום 30 באפריל, את יום השנה ה-65 להתאבדותו של אדולף היטלר. . בלילה שבין ה-29 ל-30 באפריל 1945, בבונקר הנצור בברלין, כשצבאות בעלות הברית מצד …

המשיכו בקריאה

. . מאה שנים של בדידות נדרשו כדי להחזיר את הישראלים מהשאיפה האידיאליסטית להיות עם ככל העמים, אל ההשתלבות בכלכלה הגלובלית שבה חזרו מעבודת הכפים אל אורח חיים המבוסס על ידע ומחקר . בשנת 1924, לאחר שהשלים את חוק לימודיו ברוקחות, עלה סבא שלי, יחיאל סוכן, בן הרב הגדול אברהם הלוי סוכן, לארץ ישראל. נצר …

המשיכו בקריאה

. גרסה עברית של המאמר מופיעה בפוסט הבא . It took a hundred years of solitude to wean Israelis away from their idealistic aspiration of becoming a “people like any other people” and turn them away from manual labor, back to a way of life predicated on knowledge and research . In the year 1924, …

המשיכו בקריאה

. "תראו חבר'ה, אם אתם הולכים להרוג את האנשים האלה, תוציאו להם לפחות את המוחות החוצה, כדי שנוכל להשתמש בחומר הזה למחקר". קטע זה מעדותו של פרופ' יוליוס האלרפורדן ממכון הקיסר וילהלם לפסיכיאטריה ולחקר המוח שליד מינכן, כלול בספר "מדע קטלן" שכתב המדען הגרמני בנו מילר-היל. הספר, שגרסתו העברית ראתה אור בהוצאת "מאגנס", בתרגומו של …

המשיכו בקריאה