Tag: אמנות

Follow this cub – ציור ניאו-אקספרסיוניסטי גרמני, שצויר בניו-יורק ומוצג במוזיאון תל-אביב – ואיך זה מתקשר להידרודינמיקה של נוזלים מורכבים

. אפשר לפתוח בהסבר על שורשיו של הניאו-אקספרסיוניזם הגרמני, באקספרסיוניזם הגרמני שבין שתי מלחמות העולם. לדבר על זרם קצר מועד, אפל, כמעט דכאוני, נשנק מכעס אל מול הניכור העירוני, שמרד בעדינות האימפרסיוניסטית "יפת הנפש" ומחה אותה מעל פניו במשיחות מכחול זועמות. שהענף הקולנועי שלו, למשל ב"הקבינט של ד"ר קליגרי" של רוברט וינה, ביטא דיכוטומיה קיצונית …

המשיכו בקריאה

צורת הדברים שיבואו – על Future Perfect של מירי סגל ואור אבן טוב

. . . ."היום נשים קונות עיניים, שיער, שיניים, חזה ופנים. הגוף הוא השמלה החדשה, ואפשר להחליף ולהתאים אותו לרצוננו. הגבולות בין מנתחים פלסטיים למעצבי אופנה מיטשטשים והולכים" (מעצב האופנה אלבר אלבז בריאיון עיתונאי נדיר). . נניח (רק נניח) שהבגד, המראה, היציבה, הגוף והשיער הם רק "השמלה החדשה", ואינם עושים את האדם. אם כך, מה …

המשיכו בקריאה

העולם על-פי 032413

. ב"שער" של פרדריק פול, יוצאים מחפשים אנושיים לתור את היקום, באמצעות ספינות חלל נטושות של בני גזע קדום שנעלמו והותירו אחריהם נמל חלל פעיל. בספינות החלל החייזריות, שאיש אינו יודע כיצד בדיוק הן פועלות, מצויה מערכת גלגלים שמסמלים, כנראה, קואורדינאטות. ה"מחפשים" מסובבים את הגלגלים אקראית, לוחצים על כפתור ה"הפעל" – והספינה יוצאת לכיוון לא …

המשיכו בקריאה

דרך הליכתה – ג'ז עם חקר המוח, רוק עם מדעי המחשב

. דרך הליכתה אולי תעיד שהיא באה מאהבה, אבל האם היא תעיד גם על זהותה? אנשים שונים מהלכים בקצב שונה ומניעים את רגליהם בתיאום אופייני הכולל את קצב וזווית הרמת הרגל, כיוון הנעתה ונטיית הגוף ביחס לרגלים. . . ככה זה התחיל. . כל אלה מאפשרים לעתים לזהות אדם רק על סמך דרך הליכתו. הגבלת …

המשיכו בקריאה

האמנות היא שקר שגורם לנו לראות ולהבין את האמת

. פבלו פיקאסו . לראות ולהבין את "האמת" כפי שהאמן חשף אותה קודם לכן במערכת הנפשית שלו. לא מדובר בראייה במבט ראשון, מידי, אינטואיטיבי, אלא במבט שני, מופתע, מגלה ארצות חדשות של מורכבות ותגליות. מדובר, למעשה, בפיענוח צופן שמוצג לנו, למה צופן? כי מי שמציג את הצופן לא סבור שזה צופן. מהנקודה הסינגולרית שבה הוא …

המשיכו בקריאה

שדות הכוח של ידיד רובין – "צבע חרוש" במוזיאון תל-אביב

. ידיד רובין יודע לצייר. זה לא טריוויאלי. מעט ציירים, בימינו, יודעים באמת לצייר. להעביר משיחת מכחול, או עפרון, וליצור דימות של קטע מציאות שאי-אפשר שלא לזהותו. אלא שבתהליך יצירת הציור השלם, הוא מעביר את הנושא שלו בתהליך פיסיקלי-כימי חסר פניות, או לחילופין, תהליך נפשי חסר רחמים, של הפשטה ומיקוד וצימצום. ולאחר שקילף את המיותר …

המשיכו בקריאה