היא הייתה, תמיד, מהירה מאוד ופרודוקטיבית מאוד. מאותם טיפוסים שרושמים שבעה ימי עבודה בשבוע, עם 18 שעות עבודה ביום. והיא פרסמה – כמעט תמיד עם שותפים למחקר – עשרות רבות של מאמרים מדעיים בכתבי-העת האקדמיים המובילים בעולם. אבל נכון לעכשיו (26 ביוני 2023), פרופ' פרנצ'סקה ג'ינו מבית-הספר היוקרתי בעולם למינהל עסקים, בהרווארד, בוסטון, ארה"ב – נמצאת במה שקרוי, לפי אתר האינטרנט הרשמי של הרווארד – ב"חופשה מינהלית".
זה סיפור על אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום ההתנהגות האנושית, ובפרט התנהגות הקשורה ליושר, אינטגריטי – או להונאה ורמאות; שלפי הלחישות המתעבות סביבה עכשיו כענן סמיך למדי – התגלתה כ"אוכלוסיית מחקר". כלומר, כמי שאפשר, וצריך וכדאי לבדוק את התנהגותה ומניעיה – בדגש על השאלה אם – וכמה – מהמאמרים פורצי הדרך שלה מבוססים על הונאה ונתונים מזויפים.
כפי שתוארה בעיתון ה"כרוניקל", ג'ינו היא סיפור הצלחה מסחרר בכל קנה מידה. היא סיימה את לימודיה וקיבלה תואר ד"ר בשנת 2004, באיטליה. לאחר שביצעה מחקר פוסט-דוקטורט בהרווארד, קיבלה משרה אקדמית ראשונה (במסלול לקביעות) באוניברסיטת קרנגי מלון (היוקרתית למדי), ולאחר מכן עברה למשרה דומה לאוניברסיטה מרוחקת יותר, בצפון קרוליינה. ב-2010 חזרה להרווארד במהלך שגילם נטילת סיכון מסוים – אך בשנת 2014 זכתה בפרס הגדול, והתמנתה לפרופסור למינהל עסקים בבית-הספר היוקרתי למינהל עסקים של הרווארד.
מנקודה זו, ועד לאחרונה, דרך כוכבה ש ג'ינו. היא מילאה תפקידי מפתח בקהילת חוקרי מדעי ההתנהגות, והתמקדה בחקר תהליכי קבלת החלטות. בשנים האחרונות נראה היה שהכל הולך למישרין, או, ליתר דיוק, במסלול המראה תלול למדי. אלא שכאן, באופן שאיש לא ציפה לו, החלו פעמוני אזעקה לצלצל.
התופעה הראשונה שהיתה גלויה לציבור, התחוללה כאשר הרווארד הודיעה שהיא מבקשת "למשוך בחזרה" ארבעה מאמרים שג'ינו הייתה בהם מחברת מרכזית. מכאן התחילה מעין מפולת סלעים (או שלג), במתכונת המוכרת היטב למתמטיקאים שחוקרים תופעות של "כאוס".
שלושה מדענים ששיתפו פעולה עם ג'ינו פרסמו ניתוח נתונים ראשוני, שלפיהם "הרבה יותר" מאמרים מדעיים ("אולי עשרות") שג'ינו הובילה את כתיבתם, "אינם נכונים" ככל שהדברים נוגעים לבסיסי הנתונים שלהם.
העמדה הבכירה של ג'ינו בתחום, והיעילות הרבה שלה, גורמים עכשיו לסופה של חשדנות וחששות, כמעט מסביב לעולם. בדיקה מהירה (ולא סופית) מראה שכ-150 מדענים, מכל העולם, שיתפו אתה פעולה, ושמותיהם מופיעים כיום, כמחברים-שותפים של עשרות רבות של מאמרים מדעיים, העלולים להיחשד כמבוססים על נתונים ותחשיבים ש"עוצבו מחדש" לטובת הדגת במסקנות והממצאים הרצויים. אחרים מוטרדים מכך שהיא ישבה כחברה בוועדות שבחנו מועמדים למשרות אקדמיות, ואף לקידומים של מדענים וחוקרים בסומות האקדמיים השונים.
על הרקע הזה, מעניין להיזכר בדבריה של ג'ינו בהקשר של בחינת אוטנתיות של נתונים, בעבר: "אני מתחילה את כל שיתופי הפעולה המחקריים שלי ממקום של אמון ומניח שכל שותפי המחברים שלי מספקים נתונים שנאספו בזהירות נאותה ובבדיקת נאותות, ושהם מוצגים בדיוק". עם זאת, כמה חוקרים שניסו באחרונה לבחון מחדש את מחקריה של ג'ינו מהשנים שחלפו, לא הצליחו להשיג את בסיסי הנתונים שמתארים את תהליך המחקר ואת תהליכי הפקת המסקנות והממצאים. פנייה לאוניברסיטאות, לרבות כמה מאלה שבהן עובדים שותפיה למחקר של ג'ינו, נענו ש"הנתונים אינם זמינים".
איך אנחנו אמורים עכשיו להתייחס לממצאיה של ג'ינו? (ממצא מפורסם אחד אומר שאנשים שמתחייבים בכתב לנהוג בהגינות, נוטים לרמות פחות מאלה שלא חתמו על מסמך כזה. ממצא אחר אומר שאנשים שמבלים זמן רב במעורבות ברשת, חשים "מלוכלכים פיזית").
איך אמורים להרגיש מנהלים ועובדים בתאגידי ענק כמו דיסני, גוגל ועוד, שהעסיקו את ג'ינו כיועצת מומחית לתהליכי קבלת החלטות? ועוד לא אמרנו דבר על עשרות ארגונים ללא מטרת קווח שג'ינו נהגה לייעץ להם ללא תמורה, כמעין "תרומה לקהילה". בכל אופן, בינתיים, בוטלה הופעתה של ג'ינו בכנס מקצועי באוסלו, והרווארד הודיעה כי היא יוצאת לחופשה מינהלית.
אחדים משותפיה למחקר5 של ג'ינו מתכוונים לנסות ולחזור על המחקרים כדי לאשש או "לעדכן" את הממצאים. אם אכן יידרשו "עדכונים", הם ילוו בבקשות נוספות ל"משיכה" של מאמרים מדעיים שכבר פורסמו בכתבי עת אקדמיים – והגשת מאמרים אחרים, לבחינה לקראת פרסום מחדש.
כאן אולי כדאי לזכור שלפחות חלק מהמחברים השותפים למאמרים המצויים כיום בבחינה מחודשת (או לפחות בספק), הם מדענים צעירים המצויים בתהליכי בחינה לקידום, מה שכמובן לא מוסיף לשלוות נפשם. כמה מאותם צעירים הקימו באחרונה מעין בסיס נתונים כללי, שנועד להשוות, למפות ולאתר את מקורות אי-הדיוקים ואי-ההתאמות. פרויקט זה נמצא בשלבי התפתחות והוא צובר בסיסי נתונים "בתנועה", כפי שנוהגים לומר. תהליכים כאלה כבר נעשו בעבר במקרים של הונאות מדעיות, אבל במקרה זה מדובר במספר כה רב של מאמרים שמדובר בפרויקט "ענק", דבר שמטיל ספק ביכולתו להצליח.
