Azgad.com » זהירות, מחשבות מסוכנות מעבר לפינה
Azgad.com

ביקורת סרטים וספריםמחשבות
זהירות, מחשבות מסוכנות מעבר לפינה

יבשם עזגד | כתיבת תגובה »   Share on Facebook

.
לחשוב. סיימון בלקברן. תרגום: עפר קובר. ספרי עליית הגג / ידיעות אחרונות / ספרי חמד. 326 עמודים
.

הנה כמה שאלות שסיימון בלקברן מציע לקוראיו לשאול: מה אני? מהי התודעה? האם אפשר
שאשרוד לאחר מות גופי? האם אני יכול להיות בטוח שההתנסויות והחוויות של אנשים אחרים
דומות לשלי? האם אנו פועלים תמיד מכוחו של אינטרס אישי? הייתכן שאינני אלא מעין בובה
המתונתת לעשות את הדברים שאני מאמין שאני עושה מרצוני החופשי? מדוע יש משהו ולא
שום דבר? מה ההבדל בין עבר לעתיד? מדוע הסיבה תמיד קודמת לתוצאה? מדוע הטבע מתנהג
תמיד לפי חוקים קבועים? האם העובדה שהעולם קיים מחייבת להניח שיש בורא? ואם כן,
האם יש דרך להבין מדוע הוא בראה אותנו?
.
וגם: מהי ידיעה? כמה ידיעה יש לנו? מה הופך תחום חקירה למדעי? כיצד אנו יודעים על
אובייקטים מופשטים, כמו מספרים? כיצד אנו יודעים על ערכים ועל חובות? כיצד נדע אם
דיעותינו הן אובייקטיביות או סובייקטיביות?
.
אלה אינן שאלות אמפיריות, ואי-אפשר לענות עליהן באמצעות מדידות, ניסויים ותיעוד ממצאים.
הספר הזה משרטט עקרונות בסיסיים לדרכים שבהן אפשר לנסות ולחפש תשובות לשאלות האלה,
על בסיס הניסיונות שעשו פילוסופים מרכזיים לאורך ההיסטוריה של התרבות האנושית.
.
מהו מקורן של השאלות המביכות האלה? סיימון מציע את התשובה בשתי מילים: התבוננות עצמית.
בני-אדם, הוא אומר, מסוגלים לחשוב על עצמם ללא גבול. אנחנו יכולים, למשל, לעצור לרגע ולשאול
את עצמנו אם אנחנו באמת יודעים על מה אנחנו מדברים. כשאנחנו שואלים שאלות כאלה, אנו
נאלצים להגדיר מושגים כמו "ידיעה", אובייקטיביות", "אמת", ובמובן מסוים, אנחנו עוסקים בהנדסת
מושגים.
.
למה לנו לטרוח? מה הטעם בחשיבה הזאת? בלקברן אומר שאנו עושים זאת מכיוון שאנו, פשוט,
רוצים להבין את עצמנו. בדיוק כפי שמדענים שואפים להבין את ראשית היקום, מתמטיקאים את
תורת הקבוצות, ומוסיקאים רוצים לפתור בעיה בהרמוניה או בקונטרפונקט. הזמן שבו אנו חושבים
את המחשבות האלה (שלכאורה אינן מובילות לשום מקום), הוא הזמן שבו אנו מטפחים את
בריאותנו הנפשית.
.
אבל אין זה נכון שמדובר במחשבות שאינן מובילות לשום מקום. נהפוך הוא. המחשבות האלה
מניחות את היסודות לאורחות חיינו. למשל, אם מחשבותינו מובילות אותנו להאמין בקיום חיים
לאחר המוות, אנו עשויים להיות מוכנים לשאת רדיפות ואפילו "לתת את נפשנו". אם המחשבות
יובילו אותנו לתפיסה שלפיה העתיד נתון וקבוע, ואיננו יכולים לשנותו, נגיע בהמשך למצב שבו לא
נרצה לעשות דבר – שיתוק.
.
לדוגמה, ניקולס קופרניקוס (1473 – 1543) הרהר בשאלה כיצד אנו יודעים על תנועה. הוא הבין
שאנו תופסים את התנועה מנקודת ראות מסוימת – באופן פרספקטיבי. כלומר, העובדה שדברים
נראים לנו כנמצאים בתנועה, תלויה במקום שבו אנו נמצאים – ובמיוחד אם אנו עצמנו נמצאים
בתנועה או במנוחה. השאר הוא כמובן היסטוריה שהגיעה גם אל מחשבותיו של אלברט איינשטיין,
שהובילו אותו לניסוח תורת היחסות.
.
מכיוון שאין אפשרות לחזות מראש לאן יובילו המחשבות, הן נתפסות לעיתים כמסוכנות. אנשים
רבים חשים מבוכה, זעם ואפילו בוז כלפי מחשבות פילוסופיות. ואכן, מצד אחד, תפיסת העולם
שלנו לעולם אינה בטוחה, כאשר בסביבה מסתובבות מחשבות כאלה, שבוחנות בכל פעם מחדש
את מושגי היסוד שלנו. מצד שני, העולם האמיתי, דווקא הוא, הרבה יותר בטוח כאשר אין בו
מעגלים אידיאולוגיים סגורים, וכאשר אנשים מעזים לשאול, לחקור ולדרוש.
.
אבל שאילת שאלות וניסיונות לענות עליהן הם מיומנויות שיש לרוכשן. הספר הזה מציע מבוא
מרתק לעולמם – או לעולמותיהם – של הפילוסופים הגדולים: דקארט, קאנט, יום, ראסל, ויטגנשטיין
ועוד. כל פרק בספר מציג שאלה גדולה, ובוחן את הדרכים שבהן פילוסופים שונים חשבו עליה.
מכאן ואילך, כאשר הכלים ודרכי החשיבה מובהרים ומודגמים, אפשר לעבור לחלק החשוב של
המשחק: לחשוב בעצמנו, לבחון את עצמנו, לנסות להבין מה באמת קורה בעולם שבו אנחנו חיים.
רמז: התשובה לא נמצאת במהדורות החדשות בטלוויזיה.




כתיבת תגובה משלך לקטע

 Plugin developed by Jon Fox