.. לנינגרד. טרגדיה של עיר במצור 1941 – 1944. אנה ריד. תרגום: עדי הירש. הוצאת אריה ניר. 399 עמודים . הוא היה נפוח מבצקת, ובשלב מסוים החל לגנוב לחם מחנויות. אחת מהנשים שעמדו בתור ראתה אותו גונב, הלכה אחריו אל מחוץ לחנות ואיימה להמסור אותו לשלטונות. "תן לי חצי ממה שגנבת, או שאסגיר אותך". הם …
בסוף, זה סיפור על שני חברים. מדוע נכשלו הנאצים במאמציהם לפתח פצצת אטום שהייתה יכולה להכריע את הכף במלחמה?
. השלכת כבר הייתה עניין שאפשר לדון בו בלשון עבר, והשליח שהביא את הטלגרמה, רכוב על אופניים, פילס את דרכו בין עלים בחום-צהוב-אדום שכיסו את הקרקע. אורח חשוב עמד להגיע. כך היה כתוב בנייר המרשרש. סוף ספטמבר 1941 בקופנהגן הכבושה בידי הנאצים, רגע לפני החורף. זה היה הזמן שבו בחר ורנר הייזנברג, פיסיקאי גרמני, מנסח …
בין המדע העליז להולדת הטרגדיה – על דרכי פעולתם של מדענים גרמניים במלחמת העולם השנייה
מדע קטלן. בנו מילר. תרגום: דניאל נדב. הוצאת "מאגנס" . "תראו חבר'ה, אם אתם הולכים להרוג את האנשים האלה, תוציאו להם לפחות את המוחות החוצה, כדי שנוכל להשתמש בחומר הזה למחקר". קטע זה מעדותו של פרופ' יוליוס האלרפורדן ממכון הקיסר וילהלם לפסיכיאטריה ולחקר המוח שליד מינכן, כלול בספר "מדע קטלן" שכתב המדען הגרמני בנו מילר-היל. …
החיים הם מה שקורה כשמניחים את המגבונים האנטי-בקטריאליים בצד
. מיקה אלמוג, מוסף "הארץ", 22 במארס 2012. עורך: מייקי דגן. בקריאה ראשונה, זה נראה כמעט מובן מאליו. מניחים את המגבונים האנטי-בקטריאליים בצד, אז החיידקים ומיקרובים אחרים יכולים לחיות ולשגשג. אבל בהמשך מתברר שלא מדובר בחייהם של החיידקים, אלא בחייהם של מי שמניחים את המגבונים בצד. כלומר, מניחים לרגע את העיסוק הרוטיני, המקצועי, ה"לא אישי", …
לפעמים, לעצור זאת הדרך להמשיך
. לפעמים, לעצור זאת הדרך להמשיך . מאיר גולדברג . מתוך השיר "איך לעבור את החיים", שהלחינה חוה אלברשטיין ושרה דורית ראובני. . הנה מלות השיר: . כמו שעוברים את החג, בנחת, בסבלנות בין הסליחה והברכה, בין יום אביב ויום אביך נוף הרחובות מהגג, דוגמא לאמנות תינוקת בת שנה שמחה זה כל מה שצריך . …
הטוב, הרע והמדע – אחרי שקרה מה שקרה לרעיונותיו של מארקס, יש המאמינים שהגיע הזמן לשים קץ גם לאמונה בכוחו של המדע לפתור את בעיותיו של המין האנושי
"המדע הוא מערכת אמונות מיושנת, בת מאות שנים. וכמו המערכת של ימי הביניים לפניו, המדע מתחיל לא להתאים יותר לעולם". כך אומר המתמטיקאי איאן מלקולם, אחד מגיבורי ספרו של מייקל קרייטון, "פארק היורה". מלקולם: "המדע צבר כל כך הרבה כוח, עד שגבולותיו המעשיים מתחילים להסתמן. הודות למדע, בעיקר, מיליארדי בני-אדם חיים בעולם קטן אחד, דחוסים …