.
שנה חלפה, עוד שנה באה, ועוד כמה חודשים באו וחלפו במרוצה, והנה היועץ
המשפטי לממשלה ממליץ לסגור את תיק החקירה נגד שופט בית-המשפט העליון
יורם דנציגר – מחוסר אשמה.
.
תזכורת: לפני כשנתיים וחצי, התעוררנו למהדורת חדשות שבישרה כי ראש
עיריית בת-ים, שלמה לחיאני נעצר באשמורת אחרונה, בעודו צועד את צעדת
הבוקר שלו, לבוש באימונית,ונעול בנעלי ספורט.
.
במקום המעצר – שהתנהל לפי הדיווח "לאחר מעקב" – נכח צוות צילום
של חברת החדשות של ערוץ 2. תוצרי המפגש הזה שודרו במהדורות
החדשות, לרבות "טקס" החרמת הטלפון הסלולרי שלו בידי קצין משטרה.
.
וידיאו של המעצר הטלוויזיוני.
.
בדברי ההסבר נאמר כי לחיאני נחשד בעבירות מתחום טוהר המידות,
בתחום התכנון והבנייה וכן במרמה, הפרת אמונים, גניבה בידי עובד
ציבור, עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והעלמת מס. בין היתר
נטען כי לחיאני השתמש בבכירים בעירייה כב"אנשי קש" לצורך קבלת
אשראי בנקאי, וכי מינה את אמו, העובדת בעירייה כעוזרת לגננת, למנהלת
אגף בעירייה.
.
בחקירה הסמויה, שלפי הדיווחים נמשכה יותר משנתיים, עלה חשד
כי "לחיאני השתמש בעירייה ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה להשגת
רווח כספי לו ולבני משפחתו".
.
כעבור יומיים שוחרר לחיאני למעצר בית בבית חמותו בפתח-תקווה.
במילים אחרות, שופט סירב להאריך את מעצרו (בדרך כלל דבר כזה
נובע מהיעדר תשתית ראייתית), אבל בכל זאת, הוא הוגלה מהעיר,
ולמעשה, נאסר עליו, בצו שופט, להיכנס לבניין העירייה למשך 20
יום. מצעד של חוקרים נושאי ארגזי מסמכים צולם בפתח העירייה,
כמקובל במקרים כאלה. בתקשורת צוטטו קציני משטרה שדיברו על
"מקרה ברור וסגור" ועל "העמדה לדין בשבוע הבא".
.
שנתיים לאחר המעצר המתוקשר והדיבורים על ה"מקרה הסגור
והברור", לא הצליחו חוקרי המשטרה לגבש תשתית ראייתית שתאפשר
להם להמליץ לפרקליטות להעמיד את לחיאני לדין. במילים אחרות, המסע
הארוך בדרך להגשת כתב אישום, אפילו לא יצא לדרכו.
.
בשלב הזה שלפה המשטרה סיבה משכנעת: כדי להאשים את לחיאני
יש לחקור את "שותפו לדבר עבירה" שופט בית-המשפט העליון יורם
דנציגר. זה עניין לא פשוט, שאיפשר למשטרה להרוויח הרבה זמן.
אבל היום היועץ המשפטי לממשלה קבע שיש לסגור את התיק נגד דנציגר
"מחוסר אשמה" (אחרי שדנציגר השעה את עצמו, יצא לחופשה ונחקר
תחת אזהרה).
.
אז ה"מכשול" של חקירת דנציגר הוסר מהדרך, ובינתיים המשטרה
גמרה אומר להמליץ לפרקליטות להגיש כתב אישום נגד לחיאני,
ה"שותף" לדבר עבירה של מי שנקבע שלא עבר כל עבירה.
וזה אולי המקום להיזכר במורה לתלמוד ובדרך שבה הגיב
כאשר תלמידיו התלוננו על כאב ראש. הוא דיקלם לאט ובהטעמה:
"החש בראשו, יעסוק בתורה. יעסוק בתורה, יראה שאין לו ראש.
אם ראש אין – כאב-ראש מנין?". אבל זה כבר, כאמור, כאב-הראש
של המשטרה.
.
ואגב, אמו של לחיאני מונתה למנהלת ענף בעירייה. לא אגף. ענף הוא
יחידה זוטרה בעירייה, בדרך כלל, מנהל ענף זוכה לתוספת של כ-100
שקלים נטו למשכורתו, ואינו מנהל עובדים אחרים. זוהי דרגה המשמשת,
בדרך כלל, למתן תוספת לעובדים ותיקים. מזכירות רבות בעירייה
הן בעלות דרגה של "מנהל ענף". אמו של לחיאני עובדת בעיריית
בת-ים יותר מ-20 שנה. רבות מחברותיה זכו בדרגה הזאת לפניה.
.
.
