נמלים בעקבות השמש – מה הקשר בין אינדיווידואליזם להישרדות במדבר

.
הנמלים מהמין "קטגליפיס בומביצינה" החיות בעיקר במדבר סהרה,
מתאפיינות בתכונה לא רגילה: הן אוהבות חום גבוה במיוחד. בשעות
הצהרים הלוהטות במדבר, כאשר הטמפרטורה מגיעה ל-45 מעלות צלסיוס
בצל, וטמפרטורת הקרקע עולה לעתים ל-64 מעלות צלסיוס, כל יצורי המדבר
האחרים מתחפרים עמוק ככל יכולתם כדי להסתתר מקרינת השמש הקופחת.
אבל דווקא אז, נמלי ה"קטגליפיס בומביצינה" מתפרצות ממחילותיהן אל
פני השטח, וסורקות אותו באיטנסיביות, בחיפוש אחר מזון, שלפחות
בחלקו הוא בשרם של יצורים אחרים, שמתו בשל החום הכבד.
.
פרופ' רודיגר והנר מאוניברסיטת ציריך, החוקר את אורחן ורבען של
הנמלים האלה, אומר שמלבדן ידועים בעולם עוד שני מינים של נמלים
האוהבות חום כבד (סופר-תרמופיליות), החיות במדבריות נמיביה,
ובאוסטרליה. והנר סבור ששלושת המינים התפתחו בתהליכים של אבולוציה
מקבילה, שהתנהלה בשלושה מקומות, בנפרד, אך הסתיימה באותה "שורה
תחתונה" – מי שאוהב חום, שורד. ייתכן שבדרך זו נמנעות הנמלים
מלפגוש את אוייבתן העיקרית, לטאה אוכלת נמלים, הנוהגת להתנמנם בצל,
בשעות הצהרים החמות. כאשר, למשל, בלם והנר את הג'יפ שלו מעל למחילה
של נמלים, בשעות הערב, חימם המנוע את הקרקע ותוך דקות אחדות פרצו
הנמלים החוצה. אבל כשהזיז מעט את הג'יפ, והקרקע חזרה והתקררה, חזרו
גם הנמלים למחילתן.
.
מתברר שנמלים אלה מתאפיינות בתכונה נוספת: הן אינן מסמנות
את המסלול ממחילתן אל מקורות המזון, באמצעות חומרים ריחניים שהן
מפרישות מגופן, המכונים פרומונים. נמלים ממינים אחרים נוהגות להעביר
את המידע על המסלול שבין המחילה למקור המזון, באמצעות הפרשת
פרומונים. אבל בחום הכבד השורר במדבר בשעות הצהרים, אין טעם להפריש
חומרי ריח נדיפים, שכן בתנאים אלה הם מתנדפים מהר ואינם יעילים
כאמצעי תקשורת.
.
והנר אומר שהנמלים האוהבות חום כבד, מסוגלות לנווט ולמצוא את
דרכן במדבר, באופן עצמאי, גם ללא סימני דרך ריחניים, הודות ליכולתן
לזהות במדויק את מיקומה של השמש בשמים. יכולת זו מתבססת על הבחנה
במישור הקיטוב של האור.
.
מתברר שהקיטוב החזק ביותר מתבצע במישור החותך בזווית ישרה את
הקו הישר (קו המבט) שבין השמש לאתר מסוים על הקרקע. בני-אדם
המבחינים באור השמש, לא תמיד יכולים לדעת את מקומה, בשל עננים או
אובך מדברי, למשל. לעומת זאת, הנמלים אוהבות החום מסוגלות להבחין
במישור הקיטוב של האור, ולפיו ללמוד על מקומה של השמש ברקיע. לפי
שינוי מקומה של השמש ברקיע, ובהתחשב במשך הזמן שעבר מאז יצאו
ממחילתן, יכולות הנמלים האלה "לחשב" ולמצוא את דרכן "הביתה". ההבחנה
במישור הקיטוב מבוצעת באמצעות מעין "מסננים מקטבים" המורכבים על חלק
מתאי עיניהן המורכבות.
.
הודות לתכונתיהן הלא רגילות האלה, נוהגות הנמלים האוהבות חום
כבד, לצאת לסיורים להשגת מזון ביחידות, ולא ב"שיירות" כמו מיני
הנמלים האחרים. כושר הניווט של הנמלים האלה זיכה אותן בשם העברי
"נווטות", ומכיוון שבאזורנו הן חיות בעיקר בחצי האי סיני (למעשה הן
מגיעות עד לחולות יוטבתה), כינוין העברי המלא הוא" נווטות סיני".
.
התופעה של אינדיווידואליזם בנמלים, שבדרך כלל הן יצורים חברתיים
הפועלים בקבוצות, עדיין לא מובנת כל צורכה, אבל נראה שהיא קשורה
בדרך כלשהי לכושר השרידה של הנמלים האלה בתנאי המדבר הקשים.
.