.
בניגוד למנהגנו, הנה ציטוט של מכתב גלוי שכתבה סופרת הילדים אורה מורג לאורלי אינס.
.
והנה רק עוד שאלה אחת: איך בדיוק, ומדוע, הוכרזה אורלי אינס כ"ספקית יחידה" במכרז לניהול המרכז נגד אלימות?
האם באמת היא האדם היחיד בישראל שיכול למלא את התפקיד הזה?
.
אורה מורג / סופרת ילדים ונוער
מכתב גלוי לאורלי אינס
לאורלי שלום רב,
אני כמובן עוקבת אחרי כל הפרשה המבישה שבה את מככבת ואני רואה בך פשוט דמות של אישה רעה.
אם לא היית משכילה, בוגרת, מנוסה – הייתי אומרת: מסכנה, תומרנה כמו מוניקה לוינסקי, כמו החיילת המנושקת מפרשת רמון. אבל את?
את לא יכולה להסתתר מאחורי הטיעונים:
לא התכוונתי.
לא התלוננתי.
זה התגלגל
זה בכלל חגי פלג הלשין.
עבדו עליי.
איימו עליי
אמרו לי…
המורה נטפלת אלי…
תחליטי – את דוקטור לנגד אלימות בפרויקט שבו ממש לא הצלחת – או אישה קטנה ומתומרנת.
כמה רוע צריך להיות לך להחליט לקום ולעמוד בכיכר העיר מול כל עם ישראל ולפרק לרסיסים גבר שבסך הכול ניסה לחזר אחרייך.
מה כבר קרה? משך אותך לדשא? אויה! לא נראתה לא נשמעה כזאת!
לא נראתה שערורייה כזו.
בואו נערוף את ראשו!
צילצל אליך 14 פעמים?!
אוי אוי אוי!
וגם לו היה נופל הדבר במסגרת הטרדה. מותר לסלוח – מותר להבליג .
האיש לא המשיך.
האיש לא חזר על כך.
מה בדיוק גרם לך לטראומה של שנתיים וחצי בהן לא התלוננת?
הלו אורלי, את בת 48 – על מי את עובדת? על נשים בגילך ואף יותר שהיו כבר במקומות כאלו – שחוו משיכות לדשא והן חייכו או כעסו קמו ופנו לחדרן.
ומה קדם לאותה משיכה?
שלוש שעות ישבת איתו בבר אפל. לדברייך הוא חיזר אחריך באופן בוטה. מה פשוט יותר מלקום אחרי עשר דקות וללכת לחדרך.
ונגד מי את יוצאת, למי את מחסלת את העתיד המקצועי?
האם האיש עוכר ישראל?
האם חלילה בגד בעמו? בארצו?
האם האיש פושע נאצי?
את יוצאת נגד אדם איכותי ביותר. את פוגעת בילדיו ובאשתו קבל עם ועולם וכל זאת בשם מה?
על איזה עיקרון את מגנה?
כו-לה התגלגלתם קצת בדשא.
אני מקווה שהוא לא היה רטוב.
כמה רוע צריכה אישה להכיל כדי לצאת במסע כזה?
כמה שאפתנות?
אם תימרנו אותך אז את באמת פתייה
אם זו יוזמתך את ממש פאתטית.
2 תגובות
מה שידוע לגבי בר-לב הוא שנכון לעכשיו הוגשו 2 תלונות של נשים על אלימות מינית מצידו. 2 תלונות שעכשיו נמצאות בתהליך בירור וחקירה במשטרה.
מה קורה בתקשורת? מרגע שנחשפה הפרשה, התחיל "עליהום" תקשורתי על "ד"ר א'" – מי היא, איך היא מתנהגת, איזה רומנים היא ניהלה או לא ניהלה, ולא מעט הכפשות נזרקו על הדרך. כל זה עוד לפני שבכלל נעשה בירור בעניין, ותוך מינימום התייחסות למעשה עצמו או למי שנגדו הופנתה התלונה. שלא לדבר על פגיעה בוטה ולא חוקית בפרטיות של אשה שהחליטה להגיש תלונה.
אני לא טוענת שאורלי אינס היא בהכרח צדיקה ותמה. אני לא מכירה אותה אישית ויכול להיות שהכל לא היה ולא נברא.
רק חשוב לי להעמיד כמה דברים על מקומם:
> לא רק נשים חלשות עוברות אונס, הטרדה או תקיפה מינית כלשהי. זה קורה לא מעט גם לנשים חזקות בחברה, וזה לא מפחית מעוצמת הדברים. הגיע הזמן שאנשים ייצאו מהתפיסה שהקורבן היא תמיד אשה חלשה וכנועה. גם נשים חזקות לא תמיד מוצאות את הכח להתגונן במצבים כאלה. וגם אם מתגוננות החוויה יכולה להיות עדיין קשה. נשמע מוזר אבל זאת האמת.
> אורה מורג כותבת "גבר שבסך הכל ניסה לחזר אחרייך". אם היא תופסת מצב שבו גבר משכיב בחורה בפתאומיות ורוכן עליה בתור חיזור, עצוב לי בשביל אורה. יש גבול די ברור בין חיזור לבין אקט כוחני או בין הטרדה טלפונית.
> בגלל הניפוח התקשורתי נראה שזה כל כך קל לכל אשה ללכת ולהתלונן על מישהו, כאילו זה הנשק הנשי האולטימטיבי. קשה לתפוס כמה כוחות נדרשים ממישהי (שלא לדבר על מישהו, אבל זה כבר עניין אחר) להגיש תלונה במשטרה על תקיפה מינית. החקירות, השחזורים, השיפוטיות שמקבלים מהסביבה – כל זה גורם להרבה נשים להרגיש שהן חוות שוב ושוב את הפגיעה. וכל זה רק מפחית את הסיכויים שמישהי בכלל תתלונן. הסטטיסטיקות מדברות על 10% מהפניות שמגיעות למרכזי הסיוע שמגיעות בכלל לכדי תלונה במשטרה. רק מתוך התלונות (ולא מתוך כל הפניות), 2-3% מתבררות כתלונות-שווא. אחוז דומה של תלונות-שווא קיים בכל אחד מהפשעים האחרים עליהם מגישים תלונות. אז נכון שזה מדובר הרבה ומקבל בולטות בתקשורת, אבל בפועל נראה שאין ניצול כל כך פושע של המערכת. מעניין באמת למה…
וזה מה שעצוב גם בכתבה הזאת – זה רק מתווסף לאלף הסיבות שיש גם ככה לנשים שעברו תקיפות מיניות לא להגיש תלונה.
האם זה המצב שאנחנו רוצות לעצמנו?
יכול להיות שהמקרה של אורלי אינס נופל ב-2 האחוז האלה, ויכול להיות שלא. אבל לא הייתי ממהרת לתלות אותה בכיכר העיר.
מחבר
חשוב לדעת שיועצי תקשורת מפעילים כיום חברות יעודיות,המעסיקות "מגיבים מטעם", שסורקים את הרשת ומשגרים תגובות ארוכות ונזעמות על כל התבטאות שמנוגדת לאינטרס של הלקוח שלהם.
יבשם