.
ממצאים מחקריים שמתחילים להצטבר רומזים על פגיעה אפשרית של
עישון סיגרייות ביכולת השיפוט, התגובה וההתמצאות במרחב של נהגים,
דבר שעלול להוביל לתאונות דרכים. הניקוטין שבסיגריות נחשב במשך שנים
לגורם שמסייע לאנשים להתרכז (מוכר הדימוי הנפוץ של העיתונאי
העובד בלוחות זמנים לחוצים, וכדי להתרכז ולספק את הסחורה בזמן,
מעשן ללא הרף).
.
הפסיכולוג ג'ורג' ספיליץ, מוושינגטון קולג' במרילנד, אסף נתונים מרשויות
תחבורה שונות ומניתוחם העלה מסקנה שלפיה לנהגים ולטייסים מעשנים
קשה יותר להתמודד עם תקלות ועם מקרי חירום בהשוואה לנהגים ולטייסים
שאינם מעשנים.
.
.
מחקרו של ספיליץ' בא בעקבות מחקר שהראה שיפור (קטן) בכושר הריכוז
ובזיכרון כתוצאה מצריכת ניקוטין, בדרך של עישון, כדורים, פלסטרים או
הזרקות. אבל מחקרים אלה התמקדו במשימות פשוטות יחסית, כמו זכירה
של מלים מתוך רשימה שנראתה רק לרגע, או זיהוי מלים חסרות משמעות
שהוכנסו לרשימה המוצגת במהירות. לעומת זאת, התברר שכאשר
מעשנים נדרשים להתמודד עם אתגרים קשים יותר, מתהפכת תמונת
המצב.
.
מדובר במחקר ראשוני, שטרם זכה לאישוש רחב, אך במקומות שונים
בעולם מתכננים מדענים לבחון את השאלה הזאת בדרכים שונות.
ספיליץ' ושותפיו למחקר הציבו חמש משימות מסובכות יותר ויות בפני
כ-900 סטודנטים שחולקו לשלוש קבוצות לפי מנהגי העישון שלהם.
בקבוצה הראשונה נכללו מעשני חפיסת סיגריות אחת לפחות
ביום, שזה עתה עישנו סיגריה. בקבוצה השנייה מעשני חפיסת סיגריות
אחת לפחות ליום – שלא עישנו במשך שלוש שעות, ובקבוצה
השלישית נכללו סטודנטים שאינם מעשנים.
.
כל שלוש הקבוצות השיגו מהירות ודייקנות זהה בניסוי שבו היה על
המשתתפים לבדוק שורות וטורי אותיות בחיפוש אחרי אות "מטרה"
אחת) כמו X שהוצבה בין אותיות רבות אחרות. (בחינה זו בודקת את
כושר הזיהוי החזותי של אותיות, החשוב לקריאה. אבל בבדיקה של
תשומת לב חזותית, שבה בדקו המתנדבים מערכת של 20 אותיות
זהות על מצג מחשב ולחצו על מקש הרווח ברגע שאות דומה החליפה
אות מקורית ( למשל, B הפכה ל-E), הגיבו הלא מעשנים במהירות
רבה יותר – במידה מועטה – בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. מבין
המעשנים, אלה שזה עתה עישנו השיגו תוצאות טובות יותר מהמעשנים
שלא עישנו לאחרונה.
.
.
אבל במבחנים שדרשו יותר זיכרון, תשומת לב ומיומנויות של פתרון
בעיות, היו ללא מעשנים תוצאות טובות במידה משמעותית הרבה יותר
בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במשימה אחת נדרשו המשתתפים
להתבונן כאשר מערכת של עד ששה מספרים בעלי ספרה אחת רצה על-פני
מרקע המחשב. לאחר מכן הוצג לפניהם מספר יציב, והם נדרשו לומר
אם המספר היציב נכלל בין המספרים שהתחלפו לפניו.
.
בבדיקות של הבנת הנקרא, קיבלו הסטודנטים קטע בדבר מחלוקת מדעית
בין תומס אדיסון וג'ורג' וסטינגהאוס לגבי היתרונות של זרם חשמל ישיר
לעומת זרם חילופין, וכיצד השפיעה מחלוקת זו על ההוצאה להורג הראשונה
באמצעות חשמל בארצות-הברית. שתי קבוצות המעשנים, בעיקר אלה שזה עתה
עישנו – גילו לא רק זיכרון כללי מועט יותר ש הקטע מאשר הלא מעשנים,
אלא גם יכולת קטנה יותר, משמעותית, להיזכר בפרטים לא מרכזיים בטקסט.
בהמשך זיהו החוקרים בקבוצות המעשנים חוסר יכולת להבחין בין עיקר
לטפל (אחת מההגדרות היותר מקובלות של אינטליגנציה).
. .
בבחינה אחרונה נדרשו הסטודנטים להפעיל סימולטור נהיגה ממוחשב,
במסלול שכלל מכשולים שונים, כמו כתמי שמן ומכוניות מתחרות.
סטודנטים שזה עתה עישנו השיגו ממוצע של 11 התנגשויות
במשך ארבע דקות, בהשוואה לחמש התנגשויות אצל המעשנים שלא עישנו
במשך שעות אחדות לפני הבדיקה. לעומתם, חברי הקבוצה הלא מעשנים,
"התנגשו" במשך אותו זמן, באותו מסלול, פעמיים בלבד.
.
קשיי השיפוט והזיכרון שגילו המעשנים עשויים לשקף לא רק את
הפעילות הפיסיולוגית של הניקוטין במוח, אלא גם חשיפה לפחמן חד-חמצני
בעשן הסיגריות, המפחית את ריכוזי החמצן בדם, דבר שמקטין את
תפוקת האנרגיה בתאים. אם לא די בכל אלה, נתונים שהגיעו בין היתר
מחברות ביטוח, מעלים שלמעשנים יש נטייה כללית לקחת סיכונים
יותר (למשל, להימנע מחגירת חגורות בטיחות) מאשר לאנשים שאינם
מעשנים.
