.
ככה זה מתחיל:
.
אוהב אותך, שוכב איתך, טוב לך
פתאום הוא יחליט, הוא רוצה לירח
שמה אין מקום לשניים, מה יהיה עכשיו
.
וככה זה (אולי) נגמר:
.
בשבילך הירח נמצא בשמיים,
בשבילך הירח נמצא בשמיים,
לא אצלו בידיים
.
זה כל הסיפור. נער פגש נערה, ומכאן והלאה הכל הסתבך.
אם לשפוט על פי הקהל בהופעה של לאה שבת (80 אחוז נשים
שמנופפות ידים, שרות איתה ורוקדות במעברים), הרי שהסיפור
הזה הוא הסיפור האמיתי. סיפור על מלחמה שלא נגמרת.
היא לא נגמרת מכיוון שהצד המובס לא ממש מתכוון להפסיק
להילחם. את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
.
ירח בשמים
.
מילים, לחן וביצוע: לאה שבת
.
http://www.youtube.com/watch?v=qAmVZ8GsvUI
.
היא כתבה והלחינה את שיר הדגל של אחיה הגדול, שלומי שבת,
"בגלל הרוח". היא כתבה והלחינה את "חתיכת שמים" שמוכר
בביצועים שונים. אבל איכשהו נדחקה להגדרה של האחות
הקטנה ש"גם רוצה". צריך לעבור את כל חמשת שלבי האבל
ולהגיע לסוג של השלמה כואבת, פילוסופית, כדי לכתוב משהו
כמו זה:
.
ואני יודעת שבים
יש גל אחד שהוא שלי
ועץ אחד שהוא שלי
וכוכב אחד שלי
וילדה קטנה שהיא שלי
וחתיכת שמיים
.
חתיכת שמים
.
מילים, לחן וביצוע: לאה שבת
.
(כאן, עם גלי עטרי).
.
.
.
איכשהו הדברים הסתבכו. היא לא התכוונה לזה. מי חשב שכך יהיה.
.
סך הכל אני רוצה,
לחיות את חיי בשקט.
לא רוצה מלחמות, לא לא.
.
נמאס לי להתנדנד,
בין חום לקור, בין רע לטוב,
רוצה לחיות בכיף.
…
רק החיים, לוקחים אותי.
החיים, נוהגים אותי.
רק החיים, לוקחים אותי,
החיים,
נוהגים אותי, נוהגים אותי.
.
רק החיים
.
מילים, לחן וביצוע: לאה שבת
.
http://www.youtube.com/watch?v=h_7V2BOyn1g&feature=fvw
.
.
אבל כמה אפשר לטמון את הראש בחול. הנה העובדות: בהופעה
שבת נותנת בראש עם הגיטרה, עם קול צרוד מחוספס, עוצמתי,
מלא נוכחות, כנות. מה שנקרא, ניכרים דברי אמת. בשלושת
הדיסקים הקודמים שלה, שנמכרו באכסדרה, לעומת זאת, היא
נשמעת מתנצלת משהו, שקטה, ילדה טובה. נצמדת לקירות הבתים.
מה קרה כאן? מה נשתנה הלילה הזה? בחינה פשוטה מעלה
הבדל ברור: בשלושת הדיסקים הקודמים היא נוהלה בידי מפיקים
מוסיקליים גברים, שמן הסתם הייתה להם דעה על מקומה הנכון
של האשה (טוב, לא במטבח, אבל אם היא כבר באמת מוכרחה
לעמוד עם גיטרה על הבמה, אז לפחות שתעשה את זה בעדינות).
בהופעה העכשווית, לעומת זאת, המפיקה המוסיקלית היא ורד
פיקר. רוקרית בזכות עצמה, אבל בעיקר, לפני ואחרי הכל – אשה.
.
קורין אלאל כבר אמרה את זה:
.
היית מלקק אותה, מחבק אותה,
משחק איתה, מטפל לה בחזה
היא הבינה שאין לה ברירה
מלבד חוכמת הפרחים הקטנים
.
אל תקרא לי מותק
זה מביא לי פריחה.
.
.
זה כל הסיפור. נער פגש נערה, ומכאן ואילך הכל הסתבך. בהופעה
העכשווית שלה, לאה שבת מנסה לעשות שלום עם הסיפור שלה.
איך? כדרכן של נשים: לדבר על זה. או במקרה שלה, לשיר על זה.
כשמדברים ושרים, לא יורים. אבל חוץ מלירות, היא עושה הכל.
נותנת בראש, נלחמת בכל הכוח. לצידה איציק יונה (גיטרות), ורד
פיקר (קלידים והפקה מוסיקלית), מיכל רהט (תופים וכלי הקשה),
ומיכה מיכאלי (בס).
.
כמה טוב שהיא נלחמת, על-אף שלכל מי שעיניו בראשו ברור שלפעמים,
הא פשוט מתה לבכות.
.
.
http://www.youtube.com/watch?v=V1QJdSpGIi0&feature=related
.
.
והגשם
.
http://www.youtube.com/watch?v=MjcHho3kvqQ&feature=related
.
.
בגלל הרוח
.
כאן בביצוע ג'ז עם אנסמבל צוללת צהובה
.
.
וכאן, עם אילנה אביטל.
.
.
.
רינה…
.
http://www.youtube.com/watch?v=NQRKIlVdzMM&feature=related
.
.
ובין השירים, היא עוד מספרת בדיחות. הנה אחת לדוגמה:
.
מלאך המוות מעיר בעדינות גבר שישן לצד אשתו.
.
– מה אתה רוצה ממני, נוהם הגבר.
– באתי לקחת את נשמתך, אומר המלאך.
.
הגבר שולח את ידו ומטלטל את אשתו הישנה לצדו.
.
– קומי, נשמה, הוא אומר. באו לקחת אותך.
.
.
