.
למצטרפים חדשים: מומלץ לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – אבא של שלומית",שמופיע בתחילת רשימת הפוסטים במדור זה.
.
יושבת כל המשפחה, כוס קפה, עוגה, מחליפים חוויות, מדפדפים
בעתונים. אי שם, בסוף החדר, הקריין בטלוויזיה מנסה לומר לנו משהו,
אבל אף אחד לא שם אליו לב. ואז, בין תוכנית טלוויזיה אחת לשנייה,
עולה על המסך איזו זמרת, ושרה שיר של איזה משורר.
.
שלומית: היא בת 37.
אבא: יופי.
שלומית: התחתנה לפני שנה ושמונה חודשים.
אבא: באמת?
שלומית: כן, ויש לה ילד, בן פחות משנה, איזה מותק, יש לי תמונה שלו,
רוצה לראות?
אבא: לא, אני רוצה להקשיב.
שלומית: בעלה מבוגר ממנה בעשר שנים. הוא מנהל של בית-מלון גדול והוא
נוסע המון לחו"ל. יש לו גם בת מנישואיו הקודמים לשחקנית…
אבא: שלומית, תעשי טובה, תני לשמוע.
שלומית: בסדר. אוף, השמלה הזו בכלל לא מתאימה לה. אומרים שהיא שוב
בהריון, אבל היא מכחישה. בזמן האחרון לא כל כך הולך לה במצעד
הפזמונים, אבל מזמינים אצלה המון הופעות והיא עושה מזה הון. וזה עוד
חוץ מצילומים לפרסומות. והמורה שלי לגיטרה אומר ש…
אבא: די כבר!
אמא: מה אתה צועק על הילדה?
שלומית: ויש לי את הכתובת שלה. נירה שלחה לה מכתב וקיבלה, אחרי שנה
אולי, תשובה עם תמונה וחתימה.
אבא: את לא רואה שאני מנסה לשמוע את השיר?
שלומית: איזה שיר?
.
זכות התגובה:
.
כל הזמן מסבירים לי שידע כללי זה דבר נורא חשוב ושבורות זה דבר נורא.
רק אתמול אבא שלי היה מזועזע כשהתברר לו שאני לא יודעת מי זו אלה
פיצ'ג'רלד (עכשיו אני כבר יודעת).
.
שלומית
