אמנות

לילה בתוניס? לא נכחיש – יום הולדת 117 לאלה פיצ'ג'רלד: ארבע זמרות, 18 נגנים, במרתף, מטר ממשרדי מס הכנסה. תל-אביב אנדרגראונד

. פרץ זה שם טוב במוסיקה הישראלית. מוכר כמו משוגע. במיוחד אצל מומי במרינה. אבל י"ל פרץ? הההההההמממממממ. ליתר דיוק, רחוב י"ל פרץ 3. תל-אביב. אולם ההופעות של מכללת "הד", במרתף. על השלט בשער הכניסה כתוב "מדינת ישראל, האוצר, אגף המכס והבלו, פקיד שומה 3". טוב שיש שלטים. ככה אנשים יודעים מראש לאן הם נכנסים, …

המשיכו בקריאה

Digital Dancer

. גירסה עברית של המאמר . Gadi Dagon is dancing. For a photographer, this may sound somewhat strange. But for Gadi, it's not surprising in the least. When he was immersed in sports photography, he showed up one day with a portrait of himself in boxing gloves, with a crushed nose and blood trickling down …

המשיכו בקריאה

שיערך הנופל אל פניך – דיוקן עצמי של אשה כועסת במיוחד

. . "צריך לנפנף בפגמים שלנו. לעשות אמנות שקרובה לחיים". . אביב גדג' בשיחה עם אלון הדר. מעריב "סופשבוע", 16 באפריל 2010 . . . . על הפנים, שערה שערה, בטושים צבעוניים, משרטטת רביטל ענבה על נייר משרדי פשוט בגודל 4A, סערת נפש, כעס, שלא לומר זעם כבוש זמנית, רגע לפני ההתפרצות. ראו הוזהרתם. אני …

המשיכו בקריאה

שתלתם ניגונים – מהגנוטייפ לפנוטייפ, בדרך העולה אל כתב סתרים מוסיקלי, ויורדת לחקר הזהות של ה"אובייקט" המביט בעצמו במראה

. עד כמה חופשי הוא האדם החופשי? עד כמה הוא יכול לבחור בין טוב לרע? מה גבולות השינוי שהוא יכול לחולל בחייו שלו? "הכל צפוי", אמר גדול התנאים רבי עקיבא, ומיד הוסיף – "והרשות נתונה". מה פירוש "צפוי"? עד כמה הרשות באמת "נתונה"? . . [">

קורין אלאל, אלונה דניאל, ורד פיקר ועלמה זוהר על במה אחת. היה מותק

. . היית מלקק אותה, מחבק אותה, משחק איתה, מטפל לה בחזה היא הבינה שאין לה ברירה מלבד חוכמת הפרחים הקטנים . אל תקרא לי מותק זה מביא לי פריחה . מותק", מילים: צרויה להב וגדעון כפן, לחן: קורין אלאל . ככה זה התחיל. מאחור רעמה/דפקה/הקלידה על הקלידים להקת גן עדן שלקחה את מכונת הזמן, …

המשיכו בקריאה

למעלה, למעלה והלאה – הבעיה העיקרית הניצבת לפני אדריכלים רבי מעוף, היא האוזן האנושית

אקסיומת הצפיפות קובעת ש"בין כל שתי נקודות יש מקום לנקודה נוספת". אבל, מה שנכון מבחינה גיאומטרית עקרונית, לא תמיד ניתן ליישום בעולמם של בני-האדם. הערים הגדולות על-פני כדור-הארץ הולכות ונעשות צפופות יותר משנה לשנה, ומכיוון שבני-אדם אינם נקודות חסרות ממדים, הולכות הערים ומתרחבות – אם יש להן לאן להתרחב. מתכנני הערים ביפן כבר רואים לנגד …

המשיכו בקריאה