מחשבות

תיאטרון המבחנה – עד כמה אנושי הוא המדע האנושי

דמויות מומחזות אינן אמורות לקום ולהגיש פרק נוסף במחזה כתוב. אבל זה, פחות או יותר, מה שעשתה ביום בהיר אחד (שלא בטובתה), תרזה אימנישי-קרי, ביולוגית מולקולרית שכמה אירועים שחוותה בחייה, שימשו בסיס למחזה שכתב הפרופ 'רוברט מרטין, מיקרוביולוג מהמכון האמריקאי הלאומי לבריאות, NIH. מחזהו של מרטין, שהועלה בין היתר בוושינגטון ובאוניברסיטת ייל, מציג את הפן …

המשיכו בקריאה

יש תור

"המתנה בתור היא הדבר הגרוע ביותר בעולם". כך כתב אזרח אמריקאי למערכת ה"בוסטון גלוב". האם זה באמת כך? מדוע אנשים מסוימים מוכנים להמתין בתור באופן "תרבותי", ואחרים אינם מסוגלים לגייס את הסבלנות הדרושה לשם כך? מה צריך לעשות כדי שהישראלים יפסיקו להידחף ולהפעיל מרפקים? הנה מנה מרוכזת של הפסיכולוגיה של ההמתנה בתור. אנחנו, הישראלים, איננו …

המשיכו בקריאה

העבדות משחררת. אבל ליתר ביטחון, יחוקק חוק האפס – לאלתר.

"האל הטוב ברא לנו ידיים", אומר אלפרד דוליטל, "כדי שנעבוד, ולחם נשתכר". אבל אחר כך מוסיף אביה הפוחח של אלייזה דוליטל במחזה "גבירתי הנאווה", "עם טיפ טיפת מזל, יעבוד כבר מישהו אחר". (תרגום: דן אלמגור). מי יכול להיות ה"מישהו האחר" הזה? ניסיונות לשעבד בני-אדם הוכחו כבר כבעלי טווחי יישום קצרים יחסית, ולפיכך החלו להתפתח רעיונות …

המשיכו בקריאה

שבע חרדות שלא מהעולם הזה

"כל חיי אני מחכה לרגע הזה", אומר סוכן האפ-בי-איי לאליוט בן העשר בסרטו של סטיוון שפילברג, אי-טי. הוא מתכוון לרגע שבו האנושות תיפגש בפעם הראשונה עם יצורים תבוניים מכוכבי-לכת אחרים. ובכל זאת, כאשר הרגע הגדול מגיע, גם בסרט התמים והאופטימי הזה, ניכרת החרדה בפניהם של אנשי הצוות שבאים ללכוד את אי-טי. אי הפחד של אליוט …

המשיכו בקריאה

מצדה, שנית. טוב לדעת שלמנהיגינו יש חזון לעתיד: בקרוב נגיע רחוק ונחיה בעולם של אהבה מקודשת בדם. זה טוב ליהודים

כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה – את, אני והמלחמה הבאה. כשאנחנו ישנים, אז אנחנו שלושה – את, אני והמלחמה הבאה. את, אני והמלחמה הבאה – והמלחמה הבאה עלינו לטובה. את, אני והמלחמה הבאה מלים: חנוך לוין לחן: ערן דינור פעם, מזמן, כשאמא יהודיה הלכה עם שני ילדים, היא ידעה לומר בדיוק מי מהם יהיה הרופא, …

המשיכו בקריאה

קיצור תולדות הרשת – ועתידה. אחד אפס לרעתנו

המחשבים – מאז ומעולם – הצליחו לתעתע במדענים ואפילו בסופרי המדע הבדיוני, בכל מה שקשור לכוונותיהם לעתיד. נראה שבמכונות הבינאריות יש משהו שמשתק את יכולתנו לראות את הנולד. בני-אדם אינם אוהבים מהפכות. אולי בגלל זה ניסו אנשים רבים כל-כך להתעלם מהמחשב, בימים שבהם עדיין היה אפשר להתעלם ממנו. באנציקלופדיה העברית, למשל, בערך "מחשב" רשום: "עיין …

המשיכו בקריאה