. כל ילד יכול להחליף את מקומותיהן של שתי קבוצות חרוזים שלכל אחת מהן צבע שונה. אף אחד לא יכול להחליף את מקומותיהם של הצבעים מבלי לשנות את מיקומי החרוזים, או לשנות את מיקומי החרוזים ולהשאיר את הצבעים מאחור, במקומם הקודם. . החרוזים הצבועים במשל הזה הם אלקטרונים. החרוז החומרי, חסר הצבע, הוא תכונה אחת …
מדע
אחדים באו במרוצה – לקראת החלפת חייל ישראלי יחיד, בעד יותר מאלף אסירים פלסטיניים – מחשבות על איכות, כמות ומה שביניהן
. "האיכות תמיד באופנה" קובעות מודעות הצבע הפסטליות של "מארקס אנד ספנסר". וכדי להסיר חששות מסוימים, הן ממשיכות ורומזות ש"לאיכות יש מחיר מפתיע". אבל האופנה תלויה בנסיבות, בהקשר, ומשתנה עם הזמן. חבורת לוחמים קטנה המוקפת אויבים רבים, נוטה – בדרך הטבע – להאמין שהאיכות נעלה על הכמות. שמעט לוחמים "איכותיים" או "מובחרים", יכולים להתגבר על …
בספר החיים תיכתבו ותיחתמו – האם כדאי לפתח גלולה נגד הזדקנות?
כל האנשים הם בני-תמותה, כתבה סימון דה-בובואר, וקבעה כי האלמוות, אותו חלום אנושי אוניברסלי, אינו אלא אילוזיה שלא תתממש לעולם. ובכל זאת, התקווה והאמונה בחיי נצח מלווה אותנו מאז שגורש האדם הראשון מגן-עדן ועד היום. המצרים הקדמונים חנטו את מלכיהם המתים והטמינו את גופותיהם בפירמידות, שם הם היו אמורים להמתין עד שיגיע הרגע הנכון לשוב …
פרסי האיג-נובל לשנת 2011 הוענקו בבוסטון. לצחוק ולחשוב
. פרסי האיג-נובל, הניתנים בלעג ובבוז למחקרים המטופשים והלא נחוצים ביותר, הוענקו בבוסטון. בטקס שבו הוענקו הפרסים לשנת 2011 השתתפו גם כמה חתני פרס נובל (האמיתי): שלדון גלשאו (פיסיקה, 1979), רוי גלובר (פיסיקה, 2005), פרנק וילצ'ק (פיסיקה, 2004), ג'יימס מילר (שלום, 1985) וויליאם ליפסקומב (כימיה, 1976). . פרס האיג-נובל נוסד בשנת 1968 בידי הפרופ' אלכסנדר …
אני אשנה את העולם – תחזית אופסימיסטית-מדעית לשנה החדשה
. מדעני מכון ירושלים לחקר ישראל, כך מספר דניאל אדלסון ב"ידיעות אחרונות", חיברו, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, תחזית שמתארת את מדינת ישראל בעוד 20 שנה. מלות המפתח בדו"ח המתואר ב"ידיעות" הן "פקקי תנועה", ערפיח", ו"כרכי עוני". מצב של ערב משבר וקריסה. במלים אחרות, מה שהיה הוא שיהיה – רק יותר. יותר עיור, יותר זיהום …
איפה הילד – תרופות פופולריות נגד שפעת עלולות לגרום השפעות לוואי נוירולוגיות בילדים
. תהליכי אישור של תרופות נעשים מורכבים יותר ויותר עם הזמן. המקרה של התרופה "תלידומיד" שגרמה ללידת אלפי תינוקות בעלי מומים בשנות השישים, נבע מכך שהתרופה לא נוסתה מראש על נשים הרות שצרכו אותה בפועל (במקור, ה"תלידומיד" נועדה למנוע בחילות). בעשורים האחרונים למדנו שחשוב לבצע ניסויים בזכרים ובנקבות כאחד. ועכשיו באים מדענים יפניים ואומרים לנו …