Tag: מדע

זה מסתובב – אבל למה זה מתהפך? הסביבון שהציב אתגרים לחתני פרס נובל

. כמו צבא כובש שבתהליך התקדמותו משאיר מאחוריו מובלעות לא כבושות, גם המדע המתקדם משאיר מאחוריו לפעמים שאלות לא לגמרי פתורות. לעתים השאלות הלא פתורות האלה קשורות בתופעות פשוטות למראה, אלא שהניסיונות להסבירן מסתבכים ו"נתקעים". דוגמה בולטת לתופעה כזאת, אפשר לראות במקרהו של הסביבון המכונה "טיפ טופ". . קיימים מספר סוגי "טיפ טופ". הפשוט שבהם …

המשיכו בקריאה

מספר קסם חדש מעלה חיוך גדול על פניהם של פיסיקאים גרעיניים

. מדענים יפניים ממכון המחקר RIKEN, הצליחו ליצור איזוטופ כבד של חמצן. איזוטופ הוא מעין גירסה של אטום של יסוד מסוים. ההבדל בין הגירסאות מתבטא במספר הניטרונים שבגרעין האטום. כלומר, השונות בין האיזוטופים אינה מתבטאת בתיפקוד הכימי שלהם, אלא בתכונות הפיסיקליות שלהם, כגון משקל, ומערכת היחסים בין החלקיקים בגרעין האטום. . גרעין של אטום חמצן, …

המשיכו בקריאה

משיכה כפולה. מתי תלמידים חולקים פרסי נובל עם מוריהם, ומדוע זייף השעון המדויק ביותר ביקום

. למי מגיעה התהילה, על תגלית מדעית שבוצעה בידי תלמיד, במסגרת מחקר המונחה בידי מדען בכיר? לתלמיד? למנחה? לשניהם יחד? השאלה הזאת מנסרת בעשורים האחרונים לאורכו ולרוחבו של העולם המדעי. מטבע הדברים, השאלה הזאת נעשית יותר ויותר טעונה, ככל שהתגלית גדולה וחשובה יותר. במקרים אחדים הגיעו הדברים להכרעה בבית-המשפט. במקרים אחרים, הושגה הסכמה כזו או …

המשיכו בקריאה

אנטיביוטיקה, קינאה וחוש צדק מפותח (מדי?)

. "מיכאל קולהאס", כתב היינריך פון קלייסט בנובלה המפורסמת שלו, "היה אזרח למופת – עד שחוש הצדק הבולט מדי שלו, הפך אותו לשודד ולרוצח שהמיט אסון על מדינה שלמה". הנה סיפור על מדען צעיר שניחן בחוש צדק מפותח מאוד (גם אם לא ברור אם "מפותח מדי"). . אנשים הם אנשים הם אנשים, גם אם הם …

המשיכו בקריאה

יש חיה כזאת, פרה לא קדושה. תשאלו את הבחורים הרעים במעבדה

. ד"ר ג'ודית סוויזי נעשתה ציידת פרות קדושות, לאחר שפרה קדושה נגסה ואכלה זר פרחים שהחזיקה בידה. מאז אותו מקרה, הפכו חייה למסע נקמה. יש מידה מסוימת של צדק במסע הזה, המזכיר מסעות נקמה שמתוארים במערבונים (ילד ששרד בהתקפת שודדים על חווה מרוחקת, גדל ויוצא לנקום ברוצחי משפחתו). אבל, צודק ועקרוני ככל שיהיה, מבחינתה האישית …

המשיכו בקריאה

הולך ברגל – מתברר שפיסיקאים אינם שונים מבני-אדם רגילים במה שקשור ליכולת לחזות את העתיד

. הפיזיקה של העתיד. מיצ'יו קאקו. תרגום: אורי שגיא. עורכת: חיה לנדא. הוצאת אריה ניר. 376 עמודים. . לפני 115 שנים התקיימה מסיבה באוניברסיטת קימברידג'. הפיסיקאי ג'. ג'. תומסון הרים כוסית לכבוד תגליתו המדעית החדשה, אותה כינה "האלקטרון חסר התועלת, שלא יצלח לדבר". . כעבור שלוש שנים בערך, ב-27 באפריל, בשנת 1900 נשא לורד קלווין, …

המשיכו בקריאה