.. הרוצח השכיר של העם היהודי. יותם ראובני. הוצאת נמרוד. 285 עמודים. . ניסיון להבין את מלחמת העולם השנייה, עשוי להוביל לשורש לא מפתיע: מלחמת העולם הראשונה, שבשנה הבאה ימלאו 100 שנים לפריצתה. השימוש בגז למטרות המתת אנשים, שהיה אחד המאפיינים הבולטים של השואה, הומצא, למעשה, במלחמת העולם הראשונה. בעל הרעיון, ומממשו, הכימאי פריץ האבר, …
Tag: היסטוריה
צרות צרורות צפויות לעולמנו – מי באמת גילה את הביקוע הגרעיני
.. הפצצה. ג'ים באגוט. תרגום: מיכל גרינפלד. עורך: יהודה מלצר. ספרי עליית הגג / ידיעות אחרונות / ספרי חמד. 679 עמודים. . הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, תפסה את תשעת המדענים הגרמניים, חברי "מועדון האורניום" במחנה המעצר "פארם הול", לא רחוק מקימברידג'. שוביהם האנגלים ניסו להבין מהם עד כמה הייתה גרמניה קרובה לייצור פצצת …
סיפור שמתחיל ברעב ונגמר בניצוץ – עד כמה דקה ושבירה היא קליפת התרבות האנושית
.. לנינגרד. טרגדיה של עיר במצור 1941 – 1944. אנה ריד. תרגום: עדי הירש. הוצאת אריה ניר. 399 עמודים . הוא היה נפוח מבצקת, ובשלב מסוים החל לגנוב לחם מחנויות. אחת מהנשים שעמדו בתור ראתה אותו גונב, הלכה אחריו אל מחוץ לחנות ואיימה להמסור אותו לשלטונות. "תן לי חצי ממה שגנבת, או שאסגיר אותך". הם …
בסוף, זה סיפור על שני חברים. מדוע נכשלו הנאצים במאמציהם לפתח פצצת אטום שהייתה יכולה להכריע את הכף במלחמה?
. השלכת כבר הייתה עניין שאפשר לדון בו בלשון עבר, והשליח שהביא את הטלגרמה, רכוב על אופניים, פילס את דרכו בין עלים בחום-צהוב-אדום שכיסו את הקרקע. אורח חשוב עמד להגיע. כך היה כתוב בנייר המרשרש. סוף ספטמבר 1941 בקופנהגן הכבושה בידי הנאצים, רגע לפני החורף. זה היה הזמן שבו בחר ורנר הייזנברג, פיסיקאי גרמני, מנסח …
בין המדע העליז להולדת הטרגדיה – על דרכי פעולתם של מדענים גרמניים במלחמת העולם השנייה
מדע קטלן. בנו מילר. תרגום: דניאל נדב. הוצאת "מאגנס" . "תראו חבר'ה, אם אתם הולכים להרוג את האנשים האלה, תוציאו להם לפחות את המוחות החוצה, כדי שנוכל להשתמש בחומר הזה למחקר". קטע זה מעדותו של פרופ' יוליוס האלרפורדן ממכון הקיסר וילהלם לפסיכיאטריה ולחקר המוח שליד מינכן, כלול בספר "מדע קטלן" שכתב המדען הגרמני בנו מילר-היל. …
משיכה כפולה. מתי תלמידים חולקים פרסי נובל עם מוריהם, ומדוע זייף השעון המדויק ביותר ביקום
. למי מגיעה התהילה, על תגלית מדעית שבוצעה בידי תלמיד, במסגרת מחקר המונחה בידי מדען בכיר? לתלמיד? למנחה? לשניהם יחד? השאלה הזאת מנסרת בעשורים האחרונים לאורכו ולרוחבו של העולם המדעי. מטבע הדברים, השאלה הזאת נעשית יותר ויותר טעונה, ככל שהתגלית גדולה וחשובה יותר. במקרים אחדים הגיעו הדברים להכרעה בבית-המשפט. במקרים אחרים, הושגה הסכמה כזו או …