צרות צרורות צפויות לעולמנו – מי באמת גילה את הביקוע הגרעיני

..
הפצצה. ג'ים באגוט. תרגום: מיכל גרינפלד. עורך: יהודה מלצר.

ספרי עליית הגג / ידיעות אחרונות / ספרי חמד. 679 עמודים.
.
הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, תפסה את תשעת המדענים
הגרמניים, חברי "מועדון האורניום" במחנה המעצר "פארם הול", לא רחוק
מקימברידג'. שוביהם האנגלים ניסו להבין מהם עד כמה הייתה גרמניה
קרובה לייצור פצצת אטום, ומה, בדיוק, תרם כל אחד מהם לפרויקט.
התנהלה שם דינמיקה לא פשוטה, שכן למדענים היו לא מעט ידידים
רבי השפעה במערב, וההאשמות נגדם היו לא ברורות. ככל שהתארך
המעצר, גברו הלחץ, הכעס והדאגה בקרב הכלואים.
.
קרן האור הראשונה הגיעה דווקא בכותרת של ה"דיילי מייל" שידע לספר
כי ועדת פרס נובל החליטה להעניק את הפרס היוקרתי לאוטו האן "על
גילוי הביקוע הגרעיני". לוועדת הפרס לא היה ידוע היכן האן נמצא, ולפיכך
לא הגיעה אליו שיחת הטלפון המסורתית משטוקהולם.
.
נמוכה, כהה ושתלטנית
.
מצד אחד, הסיפור הזה ממחיש עד כמה אין קשר בין מדע לפוליטיקה.
מצד שני, כפי שמסופר בספר שלפנינו, זה סיפור על זרמים תת-קרקעיים
ומערבולות של פוליטיקה ורגשות, שאינם פוסחים על עולם המדע.
לצד האן, שהיה כימאי, עבדה במכון הקיסר וילהלם לכימיה, בברלין,
הפיסיקאית האוסטרית, היהודייה (המומרת), ליזה מייטנר. היא כיהנה
בתפקיד ראש המחלקה לפיסיקה במכון, ותוארה כאשה "נמוכה,
כהה ושתלטנית". היא הייתה האשה הראשונה שקיבלה דרגת פרופסור
לפיסיקה בגרמניה, ואלברט איינשטיין כינה אותה "מארי קירי הגרמניה".
אוטו האן, שעמד בראש המכון, ניסה לגונן עליה מפני השלטונות
הנאציים, אבל ידע היטב את גבולות כוחו. והוא מעולם לא עירער
על הלגיטימיות של המשטר החדש שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
.
מייטנר ביקשה לעבור למכון המחקר של נילס בוהר בקופנהאגן, אבל
בדנמרק סירבו לקבלה בנימוק שהדרכון האוסטרי שלה אינו תקף, לאחר
ה"אנשלוס" בין גרמניה לאוסטריה. ב-13 ביולי 1938, הצליחה לעבור
את הגבול להולנד, ומשם נסעה לשטוקהולם, שם קיבלה עבודה כחוקרת
מהשורה בקבוצת המחקר של פיסיקאי שוודי. היא ניסתה להמשיך את
שיתוף הפעולה שלה עם האן, והם התכתבו באופן תדיר (במונחים של
אותם זמנים).
.
באחד מאותם מכתבים ראשונים, דיווח האן לשותפתו למחקר, על תוצאות
מחקרים שתיכננו יחד, ושאותם כבר ביצע בהיעדרה. מדובר בניסויים
שנועדו לשחזר באופן מפורט את תגליותיו של אנריקו פרמי, על הפקת
איזוטופים רדיואקטיביים באמצעות הפצצה של יסודות כבדים בניטרונים.
.
האן, יחד עם עוזר המחקר שלו, פריץ שטרסמן "הפגיזו" תמיסה של חנקת
האורניום
בניטרונים אטיים, ביקעו את גרעיני האורניום וקיבלו גרעינים של באריום
וקריפטון. האן דיווח על התוצאה המפתיעה לשותפתו למחקר, מייטנר.
.
להקפיץ גרגר חול ממקומו
.
שבועות אחדים לאחר מכן, בחג המולד של אותה שנה, 1938, הגיע אחיינה
של מייטנר, הפיסיקאי הצעיר אוטו פריש, לבקרה בשוודיה. השניים שוחחו
על התוצאות של האן. הם ישבו בחוץ, ורשמו נוסחאות על פיסות נייר מזדמנות.
איש מהם לא רצה לגשת לבית ולהביא משם דפי נייר מסודרים. כך גילו שגרעין
אחד של אורניום- 235 שמבוקע, משחרר אנרגיה בשיעור של 200 מיליון
אלקטרון-וולט. מייטנר המחישה זאת במשפט "מספיק כדי להקפיץ גרגר
חול ממקומו".
.
מייטנר פירסמה את תובנותיה בכתב-העת המדעי "נייצ'ר". בעקבות זאת,
החל ליאו סילארד "להפגיז" בניטרונים תחמוצת אורניום. הוא מצא כי על
כל ניטרון שנבלע, משתחררים שני ניטרונים. יש תגובת שרשרת. אחרי הניסוי,
פגש הפיסיקאי בידידיו ובישר להם: "צרות צרורות צפויות לעולמנו".
.
הנה כי כן, המעט שאפשר לומר הוא שליזה מייטנר, היהודייה המומרת
שהודרה והורחקה מהעשייה בחזית המדע בשל שורשיה היהודיים,
הייתה ראויה לחלוק עם האן את פרס נובל בכימיה, או, לחילופין, לקבל
את הפרס בפיסיקה. למעשה, הייתה כוונה להעניק לה את הפרס בפיסיקה
שנה לאחר מכן (1945), אך בסופו של דבר הוענק הפרס לוולפגנג פאולי,
אף הוא יהודי מומר, שכונה "האמא היהודייה של פצצת האטום". הפרס
ניתן לו על עיקרון שגילה בשנת 1925, ואשר לפיו, שני חלקיקים פרמיונים
אינם יכולים להימצא באותו מצב קוונטי בעת ובעונה אחת.
.
ליזה מייטנר כתבה לחברתה כי "האן ראוי בהחלט לפרס נובל בכימיה,
אם כי הוא היה רחוק מאוד, בזמנו, מלהבין את התהליך שמחולל את
ביקוע הגרעין תוך שחרור אנרגיה רבה כל כך".
.
אוטו האן, שהחזיר למדע הגרמני את גאוות היחידה, כיהן בשנים 1948 – 1960
כנשיאו הראשון של מכון מקס פלנק למדעים, שהחליף את קודמו, מכון
הקייזר וילהלם.
.
הסיפור הזה הוא רק אחד מעלילות המשנה הרבות שמרכיבות את הסיפור
השלם על פיתוחה של פצצת האטום, המובא בספר הזה בפירוט ובדייקנות.
מעבר לתחקיר ההיסטורי המעמיק והמדויק, יש כאן, בפירוש ובין
השורות כאחד, תובנות מרתקות על דרכי פעולתם של אנשים בעתות
מלחמה, ותחת לחצים פוליטיים.
.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.