שודדי חצות. סטיב ג'קסון ויאן ליווינגסטון. תרגום: אבנר גפני.
אופוס. 400 קטעים קצרים – עמודים לא ממוספרים.
בבית-הספר מלמדים אותנו שלא לסמוך על המזל. אבל מה? יש אנשים
שיש להם יותר מזל משכל. אנשים כאלה יכולים לנהל חיים עתירי הצלחה
בין דפיו של הספר הזה.
שם המשחק כאן הוא "קריאה פעילה". חסל סדר קריאה סבילה של
סיפור נתון מראש, תוך כדי ישיבה בכורסה, עם כוס קפה וכמה
סנדוויצ'ים. קום קורא עצל, וצא לעבודה. רוצה עלילה? הרפתקאות?
מאבקים? נצחונות? צא ובקש אותם בעצמך. אנחנו (המחברים) לא הפראיירים
שלך. בעד פרוטותיך המעטות אתה יכול לקבל אצלנו, לכל היותר, כלים
שאולי יספיקו לך ליצירת עלילה פרטית משלך – ואולי לא.
וזו נקודת המוצא: הקורא נמצא בנמל חולשחור, עיר הגנבים הידועה לשימצה.
הקורא הוא גנב צעיר, שזה עתה השלים את לימודיו במכללה לגניבה, והוא
עומד להיבחן בבחינה האחרונה, הסופית והקובעת. יצליח – יתקבל כחבר
בגילדת הגנבים. ייכשל – יותר טוב לא לחשוב על זה.
המשימה פשוטה: לגנוב יהלום ענק, הנשמר, כמובן, על-ידי בעליו
מכל משמר. יצורים מרושעים ו"זוועות" אורבים לקורא האמיץ בסמטאות
האפלות של נמל חולשחור. והנשק שבאמצעותו עליו להילחם בהם מסתכם בשתי
קוביות משחק, עיפרון, מחק ופיסת נייר.
אלוהים אולי לא משחק עם העולם בקוביה, ואולי כן, אבל מה שברור
הוא, שבלי קוביה אי-אפשר לזוז בנמל חולשחור. לפני היציאה לדרך, נדרש
הקורא-המשחק לקבוע את מעלותיו ואת חסרונותיו. לשם כך עליו להטיל
קוביות, שיראו לו כמה נקודות של "מיומנות", "מזל", ו"כוח חיות"
העומדים לרשותו במסע ההרפתקאות המתקרב.
ציון ה"מיומנות" מייצג את כישורי הלחימה של הקורא-המשחק. ציון
"כוח החיות" מייצג את מצב בריאותו ואת כשירותו הכללית. המזל הוא
המזל, הוא המזל.
המשחק מתחיל כאשר הקורא נמצא בקטע הראשון, שבו הוא יוצא למבחן
ונדרש להחליט, היכן לחפש את היהלום הנכסף. בסוף הקטע, מוצעות שלוש
אפשרויות. בחירה באחת מהאפשרויות, מפנה את הקורא-המשחק לקטע ממוספר
אחר בסיפור, שם ניתנים לו פרטים נוספים, והוא נדרש לקבל החלטות
נוספות. למשל, אם בסוף קטע 1 בוחר המשחק באפשרות הפעולה הראשונה
(חיפוש היהלום בבית גילדת ההסוחרים), הוא מופנה לקטע 129. שם הוא
מבחין, בקרבת בית הגילדה, בתנועה חשודה. אם יתעלם מהתנועה, יהיה
עליו לעבור לקטע 246. אם ינסה לברר מה קורה, יופנה לקטע 75.
אלה האפשרויות הפשוטות יחסית. בקטעים אחרים, יכול הקורא-המשחק
להיתקל באויבים, במפלצות, בקוסמים וגם בידידים. כל מפגש כזה כרוך
באינטראקציה של ה"מיומנות", "כוח החיות", וה"מזל" של הנפגשים. כך,
המשחק נדרש לקבוע (באמצעות קוביות) את תכונותיהם של אויביו
והטיפוסים האחרים שהוא נתקל בהם בדרכו. אחר כך, עליו לנהל הנהלת
חשבונות פשוטה. אם למשל מתנהל קרב, ברור שינצח בו מי שציון המיומנות
שלו גבוה יותר. מצד שני, מי שעלול להפסיד, עשוי להטיל גם את ציון
ה"מזל" שלו לקרב, דבר שכידוע עשוי בהחלט לשנות את פני הדברים.
תוצאות הקרב (פציעות וכדומה), מתוארים על-ידי תנודות חשבוניות במצב
ציוני "כוח החיות". מהלכי הקרה מתנהלים, כמובן, בהנהלתה הקשוחה של
קוביית המשחק שעל-פיה יישק דבר.
יש גם קרבות שבהם משתתפים יותר משני לוחמים, וכן יש להביא
בחשבון את הציוד ואת שיקויי הקסם שבהם מצויידים הקורא-המשחק
והדמויות הדמיוניות שהוא יוצר. בשורה התחתונה, ברור שהספר הזה לא
מנסה להתחזות לספרות. ובאותה מידה נראה שהוא בהחלט יכול להוות
אלטרנטיבה נעימה, סבירה ומפתיעה למשחק מחשב.
