גן העדן הרבוד – בבואת האדם בראי המדע. ג'ון ל. קסטי. תרגום :עמנואל
לוטם. עריכה מדעית של התרגום :יכין אונא. דביר. 464עמודים.
ג'ון קסטי ניחן בתעוזה של מתחילים. זה ספר המדע הפופולרי
הראשון שלו. למזלו, ולהנאת קוראיו, התעוזה הזאת מלווה בהצלחה של
מתחילים. הצלחה גורפת, המעלה את הספר הזה למעלת תופעה חד-פעמית. מה
בסך הכל ניסה – והצליח – קסטי לעשות ?לסכם את הידע האנושי בשורה של
שאלות מרכזיות, עיקר העיקרים של המדע האנושי. איפה היינו, מה עשינו,
ומה היה לנו. משימה שנראית במבט ראשון מגוחכת ביומרנותה. אבל כמו
האביר מהאגדות שהדהיר את סוסו במדרונות הר הזכוכית, מצליח גם קסטי-
בדרך מופלאה ומסתורית – לבצע את המשימה הבלתי אפשרית.
קסטי, מתמטיקאי העוסק בחקר מערכות שימושי, רגיל לפעול במקומות
שמחשבת אדם לא פעלה בהם. הוא רגיל לשאול שאלות בסיסיות מאוד,
הנוגעות לעתים בשורשיו של הטבע. לשום שאלה, מבחינתו, אין תשובה
ידועה ומובנת מאליה. הכל מוטל בספק, את הכל מותר – וצריך – לבדוק
מחדש. אחת מהתוצאות של הגישה הזאת, היא הכבוד הבלתי משוחד שמאפיין
את יחסו של קסטי לכל תשובה מוצעת. הוא מביא לקורא את כל הרעיונות
וכל הגישות שהועלו בקשר לשאלה הנדונה, בלי צנזורה פוליטית, מוסרית
או אחרת. בכל הספר הגדול הזה, אי אפשר למצוא רמז לתפיסת עולמו
ולאמונתו של המחבר. הוא מגיש לקורא את המידע שהצליח לרכז. מידע, כל
המידע ורק מידע. וישפוט הקורא.
קסטי פותח במהלומה מהממת שמאיימת להפיל את הקורא הנדהם לקרשים.
בלי "חימום מנוע" ובלי הקדמות מיותרות, מובא בחמישים העמודים
הראשונים דיון מעמיק וממצה להדהים בשאלת מהותו של המדע. במקום להגיע
אל העיקר" לאט לאט "כדרכם של מחברים אחרים, קסטי אינו נמנע מ"להבהיל
את הקורא". הוא מטביל אותו באחת במים הקרים, ומאלץ אותו לצלול
במהירות שמתגברת בקצב מעריכי. לפני שבכלל תפסת שהקריאה החלה, אתה
כבר שקוע בהשוואת תיאוריית העולמות המתנגשים של עמנואל ווליקובסקי,
עם תגלית הפולסארים של ג'וסלין בל ואנתוני היואיש. מההשוואה הזאת
צולל הדיון – אנכית – אל מקורותיה של שיטת החשיבה המדעית. כעשרה
עמודים בלבד לאחר שיצא לדרך, קסטי כבר מרכיב שאלה על שאלה :איך
בדיוק פועל המדע, כשהוא מנסה להבין כיצד ומדוע פועל היקום ?
הדיון בהתפתחות דרך הפעולה המדעית, עובר במהירות מסוקרטס
ואריסטו, דרך וולטיר וקמבל, אל היום, ניוטון ודיקנס, ומאט מעט את
קצבו רק משהוא מגיע לוויטגנשטיין ולפופר. בשלב הזה, הקורא כבר אמור
לשכשך בבריכה בפמיליאריות עם מושגים כמו "טיעון היסקי", "ריאליזם",
"רציונליזם", "אינסטרומנטליזם", "רלטביזם", "פוזיטיביזם לוגי", ועוד.
זו הייתה הטירונות. וטירונות, כידוע, היא תמיד חווייה מטלטלת –
בכל המובנים. מכאן, מניח המחבר שהקורא הוא כבר מישהו שאפשר לדבר
אליו באופן מסודר, ואת זה הוא עושה בחן בלתי רגיל וביכולת מרשימה של
הבדלה בין עיקר לתפל. בזו אחר זו הוא מעלה על השולחן שאלות, שכל אחת
מהן כבר נדונה באלף ספרים, ועל כל זווית של כל אחת מהן כבר נכתבו
אלפי עבודות מחקר. ומכל הים הגדול הזה, שולה למעננו קסטי את עיקרי
העיקרים, ומגיש אותם בכפית אל פינו. אם נרצה, נאכל. עובדות חדשות
אומנם אינן מובאות בספר הזה, אבל הקצב, החדות והתמציתיות שבהם
מוצגות העובדות, יוצרים אינטגרציה ש"לא הייתה שם קודם".
כל פרק מציג טענה, או שאלה מרכזית במדע המודרני, כגון :כיצד
התפתחו החיים בכדור-הארץ? מי נוצר קודם במרק הבראשיתי? אילו ראיות
תומכות בכל תסריט? האם החיים באמת נוצרו על הארץ, או שהגיעו לכאן
במסע חללי מעולמות אחרים? כל הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית מובאות
כאן. שום פרט עקרוני אינו חסר, שום מלה מיותרת אינה נוספת. גם תפיסת
הבריאה מוצגת – על חיזוקיה וחסרונותיה. קסטי מציג גם עבודות מתחום
מדעי המחשב, המתחקות אחר התכונות הבסיסיות של החיים, במטרה
לחקותן. למעשה, גם ההיפך נכון :ניסיון החיקוי עשוי להאיר את שורשי
החיים.
קסטי דורש הרבה מקוראיו, אבל לזכותו ייאמר – בהמעטה – שגם הוא
אינו מתעצל. בסיום כל פרק מובא סיכום חד וקצרצר של כל הטיעונים
ותיאוריות המובאים בפרק. בשתיים-שלוש טבלאות, שכוללות מספר
דו-ספרתי של מלים, מסוכם כל מה שאפשר לומר בנושא. ממש קשה להאמין ,
אבל תימצות כזה הוא אפשרי, וקסטי מציג אותו לראווה, רק כפתיח ל"פסק
הדין, "שבו הוא מרשה לעצמו לחלק ציונים לטועני הטיעונים. לא
מדובר בציון ערכי, אלא בהערכה אובייקטיבית ככל האפשר של דרך
הטיעון. כלומר, עד כמה נאמנים הטוענים לכללי המדע המודרני, והיכן
בדיוק מצויים החורים בטיעוניהם – אם יש כאלה.
שאלות נוספות שזוכות לטיפול דומה :האם הכל תלוי בגנים? האם
השפות האנושיות נובעת מתכונות ייחודיות של המוח האנושי? האם מחשבים
מסוגלים לחשוב? האם יש תרבויות של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ,
בתחומי הגלקסיה "שלנו"? האם יש מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה
בצופה?
בסוף הספר מובא מפתח עניינים, ולפניו רשימה ארוכה של
ביבליוגרפיה מוערת") למבקשים עוד(, כאשר ליד כל שם של ספר, רושם
קסטי בתמציותו האופיינית, מה אפשר למצוא שם, במה יתרונו של הספר על
דומיו, והיכן ממוקמות בו נקודות התורפה. לא רשימה לאקונית שנמסרת
כדי לצאת ידי חובה, אלא שורה של המלצות עתירות מידע, שנכתבו מתוך
תקווה אמיתית שהקוראים יבקשו להעמיק יותר מכפי שאיפשר להם הספר הזה.
השורה התחתונה: זהו ספר אינטר-אקטיבי במובן המלא ביותר של
המלה. ספר מעורר ומעודד למחשבה, הנותן לקורא את החומר למחשבה ואת
הכלים הדרושים לעיבודו, בעת ובעונה אחת. מלה אחרונה :זהו הספר
האידיאלי שכדאי לקחת לאי בודד. לשיעמום לא תהיה תקווה בחברתו של מי
שקורא בספר הזה.
