מתוך "ליפא העגלון" מאת יחיאל מוהר.
לחן: אריה לבנון
.
.
.
קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים –
ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן –
ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר…
שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע –
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה – חברותא – להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר…
בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף –
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר…
.
.
אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר –
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר…
