החופש לעשוק את הזולת הוא ניגודה של החירות.

.
פרננדו פסואה
.
מתוך "הבנקאי האנרכיסט" (תרגום: יורם מלצר, הוצאת רימונים).
פסואה (1888 – 1935), חי ופעל בליסבון, שם, במשך שנים לא מעטות, עבד
לפרנסתו בכתיבת הסכמים ומכתבים מסחריים בשירותם של אנשי עסקים וחברות
גדולות במשק הפורטוגלי, כך שמבואיו ומוצאותיו של הכסף הגדול היו נהירים לו,
לפחות במובן התיאורטי.
.
ב"הבנקאי האנרכיסט", מנסה פסואה לומר לנו שאין באמת "כסף" בעולם. שמדובר
בסוג של ישות דמיונית. ושאם רוצים להילחם ב"כסף", להשתחרר ממרותו
ולמוטט את הכוחות המתבססים עליו, צריך לעשות רק דבר אחד, קטן ופשוט
יחסית: לצבור "כסף". הרבה "כסף". הרבה-הרבה "כסף". אם רק נעשה את זה, כי
אז נשיג את המטרה המרכזית של האנרכיזם, והפערים החברתיים יתמוטטו,
יתמוססו ויעלמו מאליהם. לא יהיו עוד "שולטים" ו"נשלטים". במילים אחרות,
הבנקאי האנרכיסט של פסואה מגלה לנו את הסוד הכמוס של "השיטה": אם
לכולנו יהיה הרבה מאוד כסף, כי אז הכסף לא ישלוט בנו עוד.