למצטרפים חדשים: מומלץ לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – אבא של שלומית", בתחילת רשימת הפוסטים במדור.
-שלומית ,מה עם הכלים במטבח?
-תיכף.
-מה עם פח האשפה?
-אחר כך.
-לא הבטחת שתעבירי היום את שואב האבק על השטיחים?
-דממה.
-שלומית?
–
-שלומית?!
-תשמע, נמאס לי שאתה אומר לי כל הזמן מה לעשות.
-אז למה את לא עושה את זה בלי שאומרים לך?
-כי לפני שאני מספיקה לעשות משהו ,אתה כבר אומר לי מה לעשות.
-אהה.
-חוץ מזה, אני רוצה להחליט בעצמי מה יהיו תפקידי בבית.
-זה לא בא בחשבון.
-דווקא כן .למה שאתה לא תוריד את האשפה, ואני אלך לבנק, לדואר
ולקניות?
-זה לא אפשרי.
-לא?
-לא.
-למה?
-כי…
-כי מה? אתה רואה שאין לך תשובה? עכשיו אני אחשוב, ואגיד לך מה
יהיו התפקידים שלי בבית – מעכשיו.
–
–
–
-תראה, החלטתי מה אני רוצה ומוכנה לעשות בבית. זאת החלטה עקרונית,
ואני לא אסכים לשום פשרות בעניין.
-מה החלטת?
-אני אדיח כלים, אוריד אשפה ואשאב אבק מהשטיחים. זה הכל.
-בסדר.
-מה בסדר?
-בסדר, אני מסכים לכל מה שאמרת.
-לא איכפת לי אם אתה מסכים. זו ההחלטה שלי, ולא יהיו שום פשרות
בעניין. אני עושה רק מה שאני רוצה.
זכות התגובה:
רק אני אחליט מה לעשות ומה לא לעשות בבית. ככה זה יהיה מעכשיו.
זה הכל.
שלומית
