אריה דרעי, ואריק שרון, בימיהם הטובים, ידעו לגרום לאנשים אחרים לעשות בדיוק את מה שהם
רצו שיעשו. זו תכונה יקרה, שאנשים רבים מכל רחבי הקשת החברתית-כלכלית-פוליטית
היו רוצים לאמץ לעצמם, אבל לא רבים מצליחים בזה. היכולת לנווט אנשים אחרים לעבר
האינטרסים שלך, ידועה בז'רגון הפסיכולוגי בשם "מקיאווליזם", שם שניתן
על שמו של המדינאי והפילוסוף האיטלקי, בן תקופת הרנסנס, ניקולו
מקיאוולי, הנחשב אבי מדע המדינה המודרני.
הפסיכולוגים כריסטי וגאינס, טוענים כי המקיאווליזם היא תכונת אופי המצויה
במידה זו או אחרת, אצל כל אחד מאיתנו. היכולת "לסדר" אנשים אחרים
ולהניעם לפעול להשגת מטרותינו שלנו, משפיעה, לדעתם, על כל מערך
מגעיו החברתיים של האדם. אנשים בעלי מידה רבה של מקיאווליזם, ייטו,
לדעת כריסטי וגאינס, להשתמש ביכולתם זו. הם יהיו תכססנים ותככנים
מושבעים. בעקביות, וללא ייסורי מצפון מיותרים, יפעלו המקיאווליסטים
על סביבתם הקרובה, וישפרו ללא הרף את מעמדם היחסי בתוכה, עד אשר
יגיעו לעמדות שליטה (פוליטיות, חברתיות, כלכליות או מקצועיות).
כריסטי וגאינס חקרו את המקיאווליזם בסדרת מחקרים, שבאחד מהם
הופגשו שלושה סטודנטים, שלכל אחד מהם נקבע ציון אחר בסולם מקיאווליזם
מיוחד שנבנה על-ידי השניים. החוקרים הניחו לפני שלושת הנבדקים שלושה
שטרות בני דולר אחד, ואמרו להם, כי הכסף יהיה שייך לכל שניים מהם,
אשר יסכימו על הדרך לחלוקתו. במחקר השתתפו כמה שלישיות של נבדקים,
כאשר כל שלישייה מורכבת מבעלי תכונת מקיאווליזם ברמות שונות. בסופו
של דבר נמצא כי סכום הכסף הגדול ביותר, הושג על-ידי אנשים שקיבלו
ציון גבוה במקיאווליזם, ואילו הסכום הקטן ביותר, הושג על-ידי אנשים
שרמת המקיאווליזם שלהם נמוכה.
מדוע המקיאווליסטים מצליחים יותר מאחרים במצבי לחץ חברתיים? איך
הם מצליחים לסובב את העובדות כך שיתאימו לרצונם? איך זה שידם תמיד
על העליונה? התשובה, על-פי כריסטי וגאינס, נובעת מיכולתו של
המקיאווליסט להינתק בקור רוח מהמתרחש סביבו. הוא לעולם לא יהיה מעורב
רגשית במה שעובר על יריבו, ולפעמים אפילו יתעלם מרגשותיו שלו. הוא
פועל במעשיות, באופן כמעט מכני, למען השגת המטרה, או הרווחים. הוא
אינו מתעניין בדרך, או באמצעים להשגת היעד. הוא מתמקד ביעד.
עצמו. המטרה מקדשת את האמצעים, השורה התחתונה היא העיקר.
בעימותים חברתיים עתירי רגשות, גישה כזאת מקנה יתרונות לא
מעטים לבעליה. הם לעולם לא יתפרצו בכעס לא מבוקר, לא ייגררו אחרי
פרובוקציה של היריב, וימשיכו לחשב כל צעד שלווה ובביטחון עצמי,
כאילו שלא בהם ובתוכניותיהם מדובר.
המקיאווליסט אינו מושפע לחלוטין מלחץ חברתי כלשהו, אבל הוא
מומחה ליצירת לחץ כזה על יריביו, והוא יפעיל או יפחית אותו בעת
מאבק, ללא היסוס, ממש באותה קלות ופשטות שבהן הוא מפעיל
מכשיר חשמלי במטבחו.
מתמונת האופי הזאת, עולה דמותם של אנשים מכל רחבי הקשת
החברתית: פוליטיקאים, אמנים, אנשי עסקים, התלמיד המקובל ביותר
בכיתה, ואפילו השכן מוועד הבית. אבל, איש מהם לא יודה שהוא
מקיאווליסט. איכשהו, שמו של המדינאי האיטלקי אינו מצלצל טוב.
פוליטיקאים מאשימים אלה את אלה בנקיטת שיטות מקיאווליסטיות, כאילו
שמדובר בסדרי מינהל לא תקינים, או בעבירה על חוקי המדינה, או על
כללי יושר בסיסיים.
מה באמת אמר מקיאוולי? האם באמת היה נורא כל-כך כפי שנחרת,
כנראה, בזיכרון הקיבוצי שלנו? להלן קטע מדבריו של האיש ששמו היה
למושג. עצה למי שמבקש לעצמו שלטון: "שאף שיאהבוך ויפחדו ממך כאחת,
גם אם קשה לשני אלה (אהבה ופחד) לדור יחד. אם תיאלץ לבחור ביניהם,
העדף את הפחד על-פני האהבה. זה בטוח הרבה יותר. האנשים הסובבים אותך
הם כפויי טובה, מזוייפים, מפחדים מסכנה, וחומדים רווחים. כל עוד
תיטיב עימהם, הם שלך, על חייהם ורכושם; אבל אם תזדקק לעזרתם, ימרדו
בך ויתקיפוך. ובעת אשר כזאת, יועיל לך פחדם מפניך יותר מאשר אהבת
העבר המזויפת שלהם".
במבט ראשון נראה שיש כיום בעולם כמה אנשים שהיו יכולים ללמד את
ניקולו מקיאוולי פרק בהילכות מקיאווליזם. ועוד לא דיברנו על כמה דמויות
מפתח בדרמות טלוויזיוניות עכשוויות. אבל, במקום לחלק ציונים לאנשים
אחרים, יכול עכשיו כל אחד מאיתנו ,לבחון את עצמו במהירות, ולתת לעצמו
ציון במקיאווליזם, כך שנוכל להעריך את עצמנו כערכנו. בהמשך מופיע
שאלון מקוצר לקביעת רמת המקיאווליזם, שפותח על-ידי כריסטי וגאינס. כל
מה שצריך לעשות, הוא לקבוע את דעתכם באשר לנכונות, או
אי-נכונות המשפטים הבאים, לפי חמש דרגות הסכמה:
1 = לא נכון.
2= לרוב לא נכון.
3 = אני ניטרלי.
4= נכון ברוב המקרים.
5 = נכון תמיד.
אלה המשפטים לשיפוטכם:
1- הדרך הטובה ביותר לנהוג באנשים, היא לומר להם בדיוק את מה שהם
רוצים לשמוע.
2- כדי להניע מישהו לעשות כרצונך, רצוי לומר לו את הסיבה האמיתית
לבקשתך, ולא לחפש סיבות משכנעות יותר.
3 – מי שסומך לחלוטין על אדם אחר, מחפש לעצמו צרות מיותרות.
4 – אי-אפשר להתקדם בחיים בלי "לחתוך פינות" פה ושם.
5 – ליתר ביטחון, רצוי תמיד להניח כי לאנשים יש כוונות זדוניות
העלולות להתבטא בזמן ובמקום הנוחים להם.
6 – אתה רשאי לפעול רק כאשר אתה בטוח בצדקתך המוסרית.
7 – רוב האנשים טובים ואדיבים באופיים.
8 – שום תירוץ לא מצדיק שקר.
9 – רוב האנשים ישכחו את מות אביהם ביתר קלות מאשר את אובדן רכושם.
10 – כללית, אפשר לומר שאיש לא יעבוד קשה, אם לא יכריחו אותו לעשות
זאת.
עכשיו :לשאלות מספר 9, 5, 4, 3, 1, ו-10 העניקו לעצמכם נקודה
אחת אם בחרתם בתשובה מספר אחת ("לא נכון"), שתי נקודות אם בחרתם
בתשובה שתיים, וכך הלאה. אם בחרתם בתשובה מספר חמש, העניקו לעצמכם
חמש נקודות.
על שאלות מספר 7, 6, 2 ו-8, העניקו לעצמכם חמש נקודות אם
בחרתם בתשובה מספר אחת ("לא נכון"), ארבע נקודות אם בחרתם בתשובה
מספר שתיים, שלוש נקודות אם בחרתם בתשובה השלישית,שתי נקודות על
תשובה ארבע, ונקודה אחת בלבד, אם בחרתם בתשובה החמישית ("נכון").
עתה, סכמו את נקודותיכם. אם זכיתם בפחות מחמש-עשרה נקודות, אתם
טרף קל לרמאים למיניהם. כל מקיאווליסט מתחיל יסובב אתכם על אצבעו
הקטנה. כדאי שתעמדו על המשמר.
אם קיבלתם 30-20 נקודות, אתם נמנים עם הרוב הדומם. פעם יסדרו
אתכם, פעם אתם תסדרו אחרים, אבל בסך הכל, אין לכם על מה להתלונן.
קיבלתם יותר מארבעים נקודות? אתם כרישים של ממש, וקרוב לוודאי
שאתם יודעים זאת כבר מזמן. חבל על זמנו של כל מי שינסה להתעסק אתכם.
