למצטרפים חדשים: מומלץ לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – אבא של שלומית", המופיע בתחילת רשימת הפוסטים במדור.
.
בשבע בבוקר, בדיוק, הרדיו המתוכנת בחדרה של הילדה פותח בתרועת
השכמה אדירה. נדרשות כמה צעקות מחאה נגדיות כדי שעוצמת הרעם המתגלגל
תופחת לרמה שמאפשרת לאדם שנמצא בחדר סמוך, לשכנע את עצמו שהוא,
בעצם , לא שומע שום דבר שמקורו באולפן שידור זה או אחר.
אבל שלומית לא מוותרת. לדעתה, אבא שלה חייב להיות מעודכן בכל
מה שקורה בארץ ובעולם, ורצוי שעה אחת קודם. כלומר, בזמן אמיתי. .
כלומר, כל מה שיוצא מהרמקול של הרדיו, היא רצה ומשדרת לאבא שלה, ישר
לתוך האוזן. שום שמיכה, ושום כרית שלא תשים על האוזניים, לא יעצרו
את שטף הדיווח העדכני המגיע היישר מזירת האירועים: אבא, נחש מי רוצה
להיות שר ביטחון? אבא, אומרים שיהיה פיחות, שיירד גשם, שיהיה שיטפון,
שקרתה תאונת דרכים נוראה, שתהיה שביתת מורים ואני אצטרך להישאר
בבית, יש / אין התפתחויות מדיניות מרחיקות לכת.
לא רוצה לשמוע, לא רוצה לדעת, לא רוצה לקום, מתחבא עמוק עמוק
מתחת לשמיכה, אולי איכשהו יקרה נס והילדה תביא את כל חדשות הבוקר
למישהו אחר (לאמא שלה, למורה ורדה, לשכן ממול).
ואז היא אומרת: אתה לא קם לעשות לי איזה סנדביץ? חביתה, תה,
משהו לאכול בבוקר? ברדיו אמרו שמחקרים מדעיים הוכיחו שארוחת בוקר
טובה משפרת את כושר הריכוז של הילד. אתה רוצה שאני לא אהיה מרוכזת
בבית-הספר? ואם אתה כבר קם, אז אתה בטח רוצה לדעת לאיזה עולם אתה
מתעורר .שמעת על ההתפתחויות האחרונות ב…
זכות התגובה
אני חושבת, שכל אחד, אפילו אם הוא עדיין במיטה, צריך לדעת באיזה
עולם הוא חי. אין שום טעם להתעלם מהמציאות. בשביל זה יש רדיו ,
ובשביל זה אני מודיעה לאבא שלי על כל דבר חשוב שאומרים ברדיו. יכול
להיות שברגע הראשון זה מכעיס, אבל אם הוא היה חושב על זה לרגע, הוא
היה מודה לי. .
שלומית
