.
.
.
פרימטים, במיוחד בני-אדם, נבדלים מבעלי-חוליות אחרית בקליפת המוח
המורחבת שלהם, האיזור שבו מתחוללת החשיבה, ניתוח הנתונים, הסקת
המסקנות ותכנון התוכניות. אבל חוקרים יפנים ממכון ריקן, מצאו באחרונה
ששחקנים מקצועיים מצטיינים במשחק ההיגיון היפני, "שוגי", מפעילים
בתהליך התכנון של הצעד הבא במשחק, גם חלקים של המוח המזוהים
בדרך כלל עם אינטואיציה ותחושות טבעיות. המדענים, בראשות קיג'י
טנקה, אומרים שהיכולת לנצל למטרה זו את האיזורים האלה במוח, היא
זו שמבדילה בין שחקנים מקצועיים מצטיינים במשחק, לבין אנשים רגילים.
.
הסבר אחד שהם מציעים לממצא הזה הוא, שהשחקנים המצטיינים המקצועיים
מצליחים להעביר משימות שונות, מקליפת המוח – שהיא איזור מוח שהתפתח
בשלבים המתקדמים של האבולוציה – ב"קבלנות משנה" לחלקי מוח אחרים,
שנוצרו בשלבים קדומים בהרבה של האבולוציה. הביזוריות, וכן שיתוף
חלקי מוח קדומים יותר, הם הסוד שמאפשר לשחקנים המקצוענים המצטיינים
לחשב ולתכנן אסטרטגיות מורכבות בדרך לבחירת הצעד הבא במשחק.
"שחקנים חובבנים", מדגיש טנקה, "משתמשים לצורך חישוב הצעד הבא
רק בקליפת המוח שמבחינה אבולוציונית היא החלק הצעיר ביותר של
המוח".
.
תובנה זו עשויה לסייע בהבנת חלוקת התפקידים במוח, בין איזורים
שאחראיים לחשיבה לוגית, לבין אלה שבהם מתחוללת פעילות שאחראית
לאינטואיציה. בהמשך מקווים החוקרים למצוא דרכים ליישום התובנות האלה
בפיתוח מערכות מומחה ממוחשבות, הידועות בכינוי "אינטליגנציה מלאכותית".
.
"שוגי" הוא משחק יפני, דמוי שח-מט, שהתפתח ממשחק הצ'יטונגה, כמו
השחמט, השיאנג-צ'יי (הסיני) מקרוק (מתאילנד) והג'אנג-גי (מקוריאה). זהו
משחק חשיבה מופשטת. הוא מואכב יותר משח-מט: השחקנים משחקים עם
סט של 20 כלים, המחולקים לתשעה סוגים, כאשר לכל סוג ישנו שם ויכולות
תנועה משלו. מטרת המשחק היא לגרום לכך שהמלך (אחד מכלי המשחק)
היריב יהיה בסכנת שבייה ולא יוכל להתחמק ממנה. חוקי המשחק דומים לחוקי
השחמט, אולם בניגוד לשחמט, לשחקן ישנה אפשרות להחזיר למשחק כלים
שנשבו – דבר שכמובן עושה את המשחק למורכב הרבה יותר.
.
בתחילת משחק שוגי ישנם עשרים כלים. לכל שחקן-מלך אחד (שחור או לבן),
שני זהבים, שני כספים, שני פרשים, שני רומחים, רץ, צריח ותשעה חיילים, וכולם
מונחים על המשבצות שבתוכן מתנהלים המהלכים. תבנית הלוח היא תשע על
תשע, כשבהצטלבויות של השורות הרביעיות, יש ארבע משבצות מוגדרות
המכונות "מלכי השמים". לכל הכלים אותה צורה והם נבדלים זה מזה באמצעות
כיתוב (יפני, כמובן).
.
טנקה ושותפיו למחקר בחנו אתאיזורי הפעילות במוחם של שחקני השוגי
באמצעות דימות תפקודי מוח בתהודה מגנטית – fMRI. מערכת זו ממפה את
איזורי הפעילות במוח בעת ביצוע מטלות שונות. החוקרים הציגו לנבדקים
מצבים שונים במשחק שוגי, וביקשו מהם לתכנן את הצעד הבא. בשלב הראשון
בניסוי ניתנה לשחקנים רק שנייה אחת לבחון את הלוח לפני שהיה עליהם לנציע
את הצעד הבא. בשלב השני, ניתנו להם שמונה שניות של בחינת מצב העניינים
על הלוח, לפני הצעת הצעד הבא.
.
.
.
.
התברר שבפעילות בטווחי זמן קצרים מאוד (שנייה אחת), שחקנים מקצועיים
מצטיינים מבצעים את התכנון האסטרטגי של הצעד הבא באיזורי מוח קדומים
יותר (באבולוציה) האחראיים בדרך כלל לאינטואיציה. רק כשניתן להם זמן רב
יותר (שמונה שניות), הם מפעילים גם את קליפת המוח (הצעירה, יחסית) שבה
מתבצעים עיבוד נתונים, חשיבה, פתרון בעיות וקבלת החלטות. שחקנים חובבים,
לעומת זאת, פועלים בכל מקרה, גם כשניתנת להם רק שנייה אחת, באמצעות
קליפת המוח.