.
למשרד הפנים יש מכשיר נפלא לחינוך מחדש של ראשי
רשויות מקומיות שחרגו מנהלים ועשו בכספי הציבור
כבתוך שלהם. קוראים לזה "חיוב אישי". מינית מקורב
לא ראוי למשרה שאינה ממש נחוצה? אין בעיה. תשלם
על כך מכיסך.
.
כך למשל:
ליאור קצב, ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, נדרש
לשלם בחזרה לקופת העירייה 92,320 שקלים בגין תשלום
שכר ציבורי למקורב פוליטי שמונה ללא מכרז ל"יועץ"
לענייני יהודי אתיופיה. קצב סירב לשלם. העירייה תבעה
אותו ובית-המשפט פסק נגדו. כיום התיקר מטופל
בהוצאה לפועל.
.
ראש עיריית נהריה, ג'קי סבג, חויב לשלם 50 אלף שקלים
לאחר ש"ניתב חלק מהכנסות העירייה שהתקבלו ממכרזים
– בניגוד לכללים". הפרקליטות תובעת אותו.
.
ראש עיריית חדרה לשעבר, נחמיה להב, חויב לשלם 35,725
שקלים לאחר שמימן בכספי העירייה חלק מתעמולת
הבחירות שלו בשנים 1997–1998.
.
ראש מועצת פקיעין לשעבר, סלים סעידה, רכש לעצמו מכונית
שרד בעלות שחורגת בכ-25,000 שקלים מהסכום המותר. הוא
נדרש להחזיר את ההפרש מכספו.
.
מכל אלה אפשר ללמוד, שראש רשות מקומית שחורג מהכללים והתקנות,
צפוי לסנקציה כלכלית מיידית. אבל, כדי להפעיל את הסנקציה הזאת יש
צורך בהוכחות, בתיעוד, בדיון מינהלי-משפטי מקיף ובקבלת החלטה
שתעמוד במבחן החוק.
.
אלה דרישות לא פשוטות. במקרה של שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים,
רשויות אכיפת החוק בחרו ללכת בדרך אחרת. לפני שנה בדיוק התעוררנו
למהדורת חדשות שבישרה שלחיאני נעצר באשמורת אחרונה, בעודו
צועד את צעדת הבוקר שלו, לבוש באימונית, ונעול בנעלי ספורט.
במקום המעצר – שהתנהל לפי הדיווח "לאחר מעקב" – נכח צוות צילום
של חברת החדשות של ערוץ 2. תוצרי המפגש הזה שודרו במהדורות
החדשות, לרבות "טקס" החרמת הטלפון הסלולרי שלו בידי קצין משטרה.
.
וידיאו של המעצר הטלוויזיוני.
.
בדברי ההסבר נאמר כי לחיאני נחשד בעבירות מתחום טוהר המידות,
בתחום התכנון והבנייה וכן במרמה, הפרת אמונים, גניבה בידי עובד
ציבור, עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והעלמת מס. בין היתר
נטען כי לחיאני השתמש בבכירים בעירייה כב"אנשי קש" לצורך קבלת
אשראי בנקאי, וכי מינה את אמו, העובדת בעירייה כעוזרת לגננת, למנהלת
אגף בעירייה.
.
בחקירה הסמויה, שלפי הדיווחים נמשכה יותר משנתיים, עלה חשד
כי "לחיאני השתמש בעירייה ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה להשגת
רווח כספי לו ולבני משפחתו".
.
כעבור יומיים שוחרר לחיאני למעצר בית בבית חמותו בפתח-תקווה.
במילים אחרות, שופט סירב להאריך את מעצרו (בדרך כלל דבר כזה
נובע מהיעדר תשתית ראייתית), אבל בכל זאת, הוא הוגלה מהעיר,
ולמעשה, נאסר עליו, בצו שופט, להיכנס לבניין העירייה למשך 20
יום. מצעד של חוקרים נושאי ארגזי מסמכים צולם בפתח העירייה,
כמקובל במקרים כאלה. בתקשורת צוטטו קציני משטרה שדיברו על
"מקרה ברור וסגור" ועל "העמדה לדין בשבוע הבא".
.
עברה שנה בדיוק. מה קרה מאז? ובכן, מתברר שעל-אף ה"מקרה הסגור
והברור", המשטרה עדיין לא העבירה את המלצותיה לפרקליטות. במילים
אחרות, המסע הארוך בדרך להגשת כתב אישום, אפילו לא יצא לדרכו.
ובמחשבה שנייה, אילו למשטרה הייתה תשתית ראייתית נגד לחיאני, מדוע
לא פנתה לשר הפנים ולא הפעילה, לפחות, את סנקציית החיוב האישי?
.
ואגב, אמו של לחיאני מונתה למנהלת ענף בעירייה. לא אגף. ענף הוא
יחידה זוטרה בעירייה, בדרך כלל, מנהל ענף זוכה לתוספת של כ-100
שקלים נטו למשכורתו, ואינו מנהל עובדים אחרים. זוהי דרגה המשמשת,
בדרך כלל, למתן תוספת לעובדים ותיקים. מזכירות רבות בעירייה
הן בעלות דרגה של "מנהל ענף". אמו של לחיאני עובדת בעיריית
בת-ים יותר מ-20 שנה. רבות מחברותיה זכו בדרגה הזאת לפניה.
.
שנה טובה.
.
