.
החלומות של איינשטיין. אלן לייטמן. תרגום: צילה אלעזר. ספריית
מעריב. 116 עמודים.
.
אנשים מלטפים כל רגע החולף בחייהם, כאילו היה אבן יקרה. מנסים
להפיק ממנו את המיטב, את המירב. כולם כבר כאילו יודעים שאי-אפשר
לרחוץ באותו נהר פעמיים, ושמה שהיה לא יהיה עוד. אבל מה אם הזמן
נע במעגל? האם הוא יכול להקיף את היקום ולחזור על עצמו כפי שקולומבוס
ביקש בשעתו לשוט מערבה כדי להגיע אל המזרח? כלומר, האם נטעם שוב
את טעמה של הנשיקה הראשונה? האם שוב נהיה ילדים בחופש הגדול?
.
ומה אם הזמן מתקדם בדילוגים ועוצר לנוח חליפות? האם זה אומר
שנזכה מפעם לפעם להציץ בעתיד? ואם נראה את העתיד, אפילו לרגע? האם
נוכל לשנות אותו באמצעות שינוי התנהגותנו בהווה? ואם נעשה את זה,
האם לא יהפכו חיינו למסכת ידועה מראש ומשעממת עד מוות? מה נעלה
יותר, לנהל חיים נעימים או להגיב על החיים בזמן אמיתי?
.
אלן לייטמן, פרופסור לפיסיקה ולאסטרופיסיקה במכון לטכנולוגיה של
מסצ'וסטס, MIT, (מונה בספר הזה כמה רעיונות על מהותו של הזמן, אופיו
ותכונותיו הפיסיקליות השונות, כמו, למשל, כיוון תנועה ומהירות.
האפשרויות האלה, שנדונו בעבר פעמים רבות, משמשות לו מעין מסגרת
המגדירה את השאלה האמיתית המנקרת בו: כיצד קם אדם צעיר וממציא, יש
מאין, את תורות היחסות, הפרטית והכללית. איזו תבונה פעלה כאן, ואיזו
רוח של שאפתנות נשאה אותה למעלה והלאה. אדם אחד לבד, איך הוא מעז
לקום ולשנות את תפיסת העולם של כל העולם.
.
תעלומת הגורמים והכוחות שאיפשרו את פריצת הדרך של אלברט
איינשטיין מעסיקה חוקרים, סופרים ו"סתם אנשים", זה עשרות שנים. יש
מי ששומרים את מוחו של איינשטיין (שציווה את גופתו למדע), ומנסים
לגלות בו – על דרך הניסוי המוגדר – חריגים כלשהם. לייטמן, לעומתם,
מנסה להבין את איינשטיין, בטכניקה ה"איינשטיינית" של "ניסויי
חשיבה". כאשר אינך יכול לבנות ניסוי מבוקר, למשל כאשר אתה מנסה
להבין תופעות קוסמולוגיות, אתה יכול לבצע את הניסוי במחשבתך. פשוט,
שב וחשוב על כך. תאר לעצמך מה היה קורה אילו, ומה היה קורה אילו
המצב היה אחר. ואז, התבונן במציאות, וראה לפי אילו מהאפשרויות
שהעלית, היא פועלת. כך, פחות או יותר, פעל איינשטיין בעת שחשב על
תכונות הזמן, ועל תורת היחסות.
.
לייטמן מנסה לעקוב בדמיונו אחרי הרהוריו של איינשטיין, בנבכי
הזמן האבוד. כיצד חשב – או חלם – על הזמן. מנין לאן הוא נע, מהן
תכונותיו, וכיצד הן משתקפות בעולם שבו אנו חיים. כיצד היו השכן,
והמוכרת בחנות הספרים מנהלים את חייהם, בעולם שפועלים בו שני זמנים
נפרדים, זמן גוף, וזמן מכני? מה זה היה אומר באשר ליחסי בנים עם
אבותיהם, כיצד היו הזמנים השונים משפיעים על האהבה?
.
בכל פרק מגיש לייטמן אפשרות זמן אחת, במשפט אחד או שניים,
ומלביש אותה במשמעויות דרמטיות סימולטניות. בסדרה של מעין תצלומי
בזק, הוא משרטט את דמותם של החיים בעולם שבו אפשרות הזמן המתוארת,
היא הנכונה, היא המושלת בכיפה. מה קורה ברגע אחד, בכל פינותיה של
עיר, שהזמן בה ניחן בתכונות המתוארות. הוא עושה זאת במשפטים קצרים,
חדים, תמיד בלשון הווה, כאילו אין מקום לזמנים אחרים בספר העוסק
במהותו של הזמן.
.
החולמים אחר השמש / יורם טהרלב וסשה ארגוב.
.
בין הברושים והכרם שנית נעבור.
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק.
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.
.
לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער
.
שקט ורק צעדינו נותרו על השביל.
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו.
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.
.
החלומות של איינשטיין נחלמים בברן, ומעצבים את פיתוליהם של
רחובות מרוצפים בעלי שמות גרמניים. ביניהם משלב המחבר, לעתים
נדירות יחסית, חלומות קטנים ופרטיים משלו, על אורח חייו התמהוני של
איינשטיין, באותם ימים שקדמו לגדולה. כיצד, למשל, חיקה תרנגול קורא
במשך חמש דקות תמימות, כאשר כתב-עת מדעי קיבל לפרסום את מאמרו
הראשון.
.
http://www.youtube.com/watch?v=10UulnHH_tU
.
הנה הביצוע של הפרברים.
.
ובכן, איזהו הזמן הנכון? איזה "חלום" איפשר לאיינשטיין להכניס
את היקום המציאותי למערכת של "ניסוי מחשבתי" שהתבצע במוח אנושי שהיה
טרוד באותה עת במשימות נוספות, כמו, למשל, פיקוח על תהליך היניקה
ממקטרת? אין בספר תשובה על השאלות האלה. לייטמן מתעורר מהניסוי
המחשבתי והספרותי שלו, רגע לפני קו המטרה. הוא אינו מעניק שום
ייתרון לאף אחת מהאפשרויות. לנוכח העימות המכאיב, הצפוי, עם
המציאות, טבעי שהוא רוצה להישאר רק עוד רגע במבוך הזמן האבוד,
להחזיק זר של אופציות ביד, למשש שוב ושוב כרטיס משומש למוזיאון
שבו מוצגים חלומותיו של איינשטיין.
.
