.
הפיסיקה של הבלתי אפשרי. מיצ'יו קאקו. תרגום: אוריאל גבעון.
יעוץ מדעי למהדורה העברית: ד"ר דני גליק. עורכת ראשית: חיה
לנדא. הוצאת אריה ניר. 304 עמודים.
.
מדענים עוסקים, בהגדרה, בהרחבת גבולות הידע ובחיפוש אחר
עובדות חדשות ותובנות חדשות על חוקיו הבסיסיים של היקום
שבו אנו חיים. אבל באיזושהי דרך מוזרה, לא מעט פעמים, רבים
מהם ממקמים את עצמם על מתרסים של אי-אמון ברעיונות
חדשים. לורד קלווין, מהפיסיקאים החשובים שחיו אי-פעם עלי
אדמות (הוא חי בתקופה הוויקטוריאנית ונקבר לצד אייזיק ניוטון
בכנסיית וסמינסטר), הכריז שמכונות מעופפות, כבדות מהאוויר,
כמו מטוסים, אינן אפשריות. הוא גם סבר שקרני X ("רנטגן")
הן סוג של הונאה ושלרדיו אין עתיד.
.
ארנסט רתרפורד, שגילה את גרעין האטום, אמר ש"פצצת אטום היא
הבל הבלים". איינשטיין כתב בשנת 1939 מאמר ש"הוכיח" שחורים
שחורים לא יוכלו להיווצר לעולם. אחרי חיפושים שנמשכו מאות שנים
אחרי "אבן החכמים" שתוכל להפוך עופרת לזהב, הגיעו הכימאים
בראשית המאה ה-20 שהיפוך כזה לא ייתכן לעולם. ובכל זאת, כיום
אפשר, באמצעות מאיצי חלקיקים, להפוך עופרת לזהב (הזהב הזה
יהיה יקר יותר מזהב שנכרה ממעבה האדמה, אבל זה כבר סיפור
אחר). שלא לדבר על כך שכיום מייצרים שכבות של יהלום מלאכותי
למטרות טכנולוגיות שונות (שוב, היהלום הזה יקר יותר מיהלומים
טבעיים).
.
עוד על יכולת החיזוי של מדענים
.
השטויות של גודארד
.
רוברט גודארד, מראשוני מדעני הטילים והרקטות, שדיבר על
רקטות שיטוסו בחלל,נחשב על-ידי פיסיקאים רבים כהוזה. הם
דיברו בתחושת עליונות על "השטויות של גודארד". ה"ניו-יורק
טיימס" הגדיל לעשות וכתב ש"פרופסור גודארד אינו מכיר את
הקשר בין פעולה לתגובה ואת הצורך במשהו טוב יותר מריק,
שביחס אליו אפשר לפעול. נראה שחסר לו ידע בסיסי שנלמד
כיום בבתי-ספר תיכוניים. רקטות הן דבר בלתי אפשרי".
.
איינשטיין אומנם גילה את נוסחת השוויון בין המאסה לאנרגיה,
שממנה עולה שמעט חומר שווה להרבה מאוד אנרגיה, אבל מכיוון
שכמות האנרגיה האצורה באטום בודד היא כל-כך קטנה, הוא לא
האמין בייתכנותה של פצצה גרעינית. דעתו זו השתנתה, כמובן,
ברגע שליאו סילארד גילה את תגובת השרשרת ("צרות גדולות
צפויות לעולמנו"). המחקר שהוביל לתגלית זו, אגב, עלה בדעתו
של סילארד לאחר שקרא את ספרו של ה.ג. וולס "העולם יוצא
לחופשי".
.
סר ויליאם אוסלר מסכם את מערכת היחסים הטעונה בין
אתמול, היום ומחר באמירה ש"הטיפשות של אתמול הופכת
לחוכמה של מחר".
.
בספר הזה מביא הפיסיקאי מיצ'יו קאקו
דיון קצר, פשוט ותמציתי בסוגים שונים של טכנולוגיות
ורעיונות מדעיים שנחשבים היום "בלתי אפשריים". הדיון
מתאר את הרעיון, מסביר מדוע זכה להיכלל בקבוצת
ה"בלתי אפשריים", ומבהיר מה צריך לקרות כדי שהוא
(הרעיון) ייחלץ משם ויעבור למחלקת המציאות.
.
קאקו מחלק את כל ה"בלתי אפשריים" לשלוש קבוצות.
בקבוצה הראשונה נכללים רעיונות שאינם מפירים את
חוקי הטבע הידועים כיום, ולכן אפשר לצפות שתימצא
דרך לממש אותם במאה הנוכחית. בין אלה: טלפורטציה,
מנועי אנטי-חומר, ואי-נראות.
.
בקבוצה השנייה מקובצים רעיונות שממוקמים בקצה
גבולות דמיוננו. מכיוון שכך אפשר להעריך שיידרשו
מאות שנים כדי למצוא דרכים לממש אותם. כאן אפשר
למצוא מכונות זמן, מסע בעל-חלל ומעברים דרך
"חורי תולעת". בקבוצה השלישית מצויים רעיונות
שסותרים את חוקי הפיסיקה הידועים לנו כיום, אבל
אולי, בעוד זמן רב מאוד (קאקו מדבר על אלפי
שנים), תהיה בידינו פיסיקה מתקדמת יותר, שתאפשר
את קיומם.
.
מעניין לציין שבפרק התודות, לצד תודות לעשרה חתני
פרס נובל, מודה המחבר גם לעיתונאים וליוצרי קומיקס.
.
עם כל אלה, ראוי אולי לזכור בהקשר הזה את אמירתו
המרירה-משהו של מקס פלנק, מייסד תורת הקוונטים:
"אמת מדעית חדשה אינה מנצחת בדרך של שכנוע
מתנגדיה, אלא כתוצאה מכך שמתנגדיה מתים בסופו
של דבר, וגדל דור חדש של מדענים המכירים אותה
היטב"..
