מי יוצא דופן של אמא? המכונות המופלאות של האנשים המעופפים. סיפורם של ניקולא טסלה וממשיכי דרכו. פרק שני ואחרון

חברי אגודת טסלה הבין-לאומית  רואים את עצמם כ"מדענים יוצאי  

דופן". הם מאמינים שהם " מקרי טסלה". כלומר, אנשים  בעלי מוזרויות

 כלשהן , שלא יכולות  למחוק את גאוניותם ואת חשיבות המצאותיהם

האמיתיות. ממציאים גדולים שאנשי מדע מרובעים, פשוט אינם מסוגלים

 להבין ולקבל את רעיונותיהם.

                                                               

     אחת ההמצאות  שהוצגו בכנס השנתי של המדענים יוצאי הדופן, כונתה

"מחולל אוזון". הממציא ,שהקים חברה בשם" אלקטרוניקה קוונטית  בע"מ ,"

הסביר שהמחולל , הכולל סליל טסלה ,משלח ברקים חשמליים באוויר ,מחולל

 התפרקויות חשמליות באטמוספירה ,וכך גורם להיווצרות אוזון. שום הסבר

 כימי או אימות  ניסיוני לא הוצגו כתמיכה בטענה הזאת.

                                                                

     המצאה אחרת כונתה על-ידי בעליה" מתנד לחובסקי רבגלי ," או    

בכינוי ה"מסחרי" :"מתקן קרינה סגולה) "לא עלסגולה .(נראה שהמצאה זו

לא הייתה אלא גרסה חדשה של" מכונת  הריפוי  החשמלית "שהוצגה לראשונה  

בשנת 1920. מתקן זה , המצויד גם הוא בסליל טסלה ,יוצר מתח חשמלי   

גבוה בתדירות גבוהה ,הגורם לגז מסוים שמוחזק בבועת זכוכית ,לזהור 

בצבע סגלגל. העברת הבועה בקרבת הגוף אמורה לרפא תחלואים שונים     ,

לרפות שרירים מכווצים ולהחליש כאבים.

                                                                

     מינהל המזון והתרופות האמריקאי לא אישר את השימוש במכשיר, אבל

הממציא סבור שלעובדה זו אין חשיבות רבה, מכיוון ש"גורמי מימשל

שונים לא נבחרו כדי להביע את טעמם האישי באשר לעובדות מדעיות ".

במלים אחרות , הממציא המתוסכל טוען שחוקרי מינהל המזון והתרופות

מועלים בתפקידם ומתנכלים לו ולהמצאתו ממניעים אישיים לא רלוונטיים.

הטענה הזאת , וטענות דומות, נשמעות שוב ושוב בכנסים של חברי אגודת טסלה.

                                                               

     שורת מכונות ומתקנים שהוצגו על-ידי ממציאיהן בכנסים אלה, היו

אמורים – מרגע שהופעלו –  לנוע לנצח") פרפטום מובילה") . מדובר

למעשה בהמצאות שאמורות לפעול בניגוד לאחד מהחוקים הבסיסיים

 של הטבע: חוק שימור האנרגיה. כל ניסיון להתעמתות עם החוק הזה ,גורר

בהכרח קיתונות של בוז  ולעג מכיוונו של המדע הממוסד , ואפילו מכיוונם

של אנשים רגילים, שרכשו לעצמם ידע בסיסי במה שקשור לעובדות החיים.

ובכל זאת , נראה שלא מעט אנשים מוכנים להסתכן בסיכון הזה.  נראה

 שהגורם העיקרי המעודד את הנכונות הזאת ,הוא העושר העצום שייפול

בחלקו של מי שימציא מכונה שתפיק אנרגיה יש מאין.  ומי שסיכויי   

ההתעשרות לא מדברים אליו , אולי אינו יכול לוותר על הסיכוי הקלוש – שלא

לומר האפסי – להיכנס להיסטוריה האנושית כמין פרומתיאוס מודרני שפתר,

אחת ולתמיד, את משבר האנרגיה.

                                                               

     למעשה , כדי לעקוף את מחסום הלעג , ובניסיון זכות למעט הקשבה, נמנעים

רבים מהממציאים העוסקים בתחום, מלהשתמש בביטוי "פרפטום מובילה".

בתשובה לשאלות חותכות הם אפילו מכחישים בתוקף שהמכונות שלהם הן

 בגדר" פרפטוום מובילה". במקום זה , הם מעדיפים לדבר על  "אנרגיה חופשית".

ועל " יעילות עליונה". ביטויים שמגלים טפח ומסתירים טפחיים.

                                                               

     אחת ממכונת ה"אנרגיה החופשית "נועדה לפי עדות ממציאיה" לשאוב אנרגיה

מכוחות שאינם ידועים עדיין למדע הקונבנציונלי". מכונת  ה"יעילות   

העליונה ,"לעומת זאת ,אמורה לפעול בנצילות שערכה יותר מאחד) כלומר ,

על כל יחידת אנרגיה המושקעת בהפעלתה , היא מייצרת יותר מיחידת אנרגיה

בתמורה). לאוזן הלא מקצועית , הביטויים האלה לא נשמעים מופרכים.

אנשים עשויים להתעכב לרגע , להטות את אוזנם ולנסות להבין על  

מה מדבר הממציא. .במלים אחרות ,הם עשויים להעניק לממציא המתוסכל    

הזדמנות , וזה , הרי , כל מה שהוא מבקש..אבל , משמעות הביטוי" נצילות  

גבוהה מאחד ," היא ברורה: פרפטום מובילה .תנועה נצחית. אנרגיה      

חינם.

                                                                

     ג'ורג 'ויסמן מציע ומדגים מתקן שתיאורו נשמע פחות שאפתני ,אבל

אילו היה פועל ,גם הוא לא היה אלא מכונת פרפטום מובילה .שמה של    

ההמצאה הזאת נשמע באמת לא מזיק" :שיטת אגירת האנרגיה ."ויסמן יוצא 

לדרכו מהנחה) מוזרה ושגויה ,(שהמדע הקונבנציונלי מבוסס על

"אובדן מסוים של אלקטרונים הנעים במעגלים חשמליים". את האובדן הזה

)שלא היה ולא נברא ,( הוא יוצא למנוע. ההמצאה שלו היא ,לדבריו," מתקן

חשמלי שאלקטרונים יכולים לנוע  במעגליו האלקטרוניים, מבלי ללכת     

לאיבוד".

                                                                

     ממציא אחד , גסטון ניסנס ,הגדיל לעשות. בניסיון ליצור תחושה של

"בית חרושת פרטי להמצאות ,"דוגמת אלה שניהלו אדיסון וטסלה בזמנם   ,

הוא הציג את" עולם הנפלאות של גסטון ניסנס ."תפיסה חדשה ואמיצה של  

העולם שבו אנו חיים , ואולי ,העולם שבו נחיה, אם נשכיל להכיר      

בגאוניותו של הממציא.

                                                               

     ההמצאה או התגלית הראשונה בעולמו של גסטון ניסנס ,היא        

ה"סומטיד". זהו, לדברי הממציא, מרכיב כימי מיקרוסקופי שעליו מושתת

 המבנה הידוע של  הדי-אן-אי ,החומר הגנטי  שיכולת השיכפול העצמי שלו

 עומדת בבסיס תופעת החיים. ניסנס גם המציא מיקרוסקופ מהפכני ,

שלדבריו" מסוגל להגדיל עצמים בעוצמה ובאיכות ללא תקדים , בהשוואה

לכל מיקרוסקופ ידוע אחר". תרופה חדשנית שהוא טוען שפיתח, עשויה

לדבריו להביא להחלמתם של 75 מכל מאה חולי סרטן. התרופה "מרפאת

 במידה דומה של יעילות גם חולי איידס".

 

מי שמביע ספקנות  באשר לאחת מההמצאות או התגליות האלה ,נענה בהצעה  

שקשה לסרב לה::ניסנס מציע למכירה ספר חדש המתאר את הדרך שבה המציא 

את המצאותיו ,לרבות כל מלחמותיו ומאבקיו בטחנות הרוח של המימסד    

המדעי והרפואי ש"מבקש לחמוס את הישגיו ,ולהשתמש בתגליותיו מבלי    

להעניק לו את הקרדיט הראוי".

                                                               

     ממציא אחר , יול בראון , מציג מתקן חשמלי שבאמצעותו הוא מפיק   

חומר שהוא מכנה" גז  בראוני". למעשה , המתקן אינו אלא מכל מים שאפשר 

להעביר דרכו זרם חשמלי. באופן רגיל , כאשר עושים זאת , מתפרקות      

מולקולות המים למרכיביהן: חמצן ומימן. בראון טוען שמה שנוצר במכל  

שלו הוא" גז בראוני". בדיקות אחדות שנעשו במתקן הזה ,הראו שמצטברים

בו מימן וחמצן בדיוק בשיעורים המתאימים לכמות המים שנמצאה בו קודם..

אבל בראון אינו מתייאש וממשיך לטעון בלהט ובשכנוע פנימי עמוק שכל  

המבדקים האלה שגויים , ושהמדענים שביצעו את המבדקים אינם מסוגלים   

לזהות גז בראוני כשהם נתקלים בו. .בכל אופן, הוא מוכן להבטיח לכל 

מי שמוכן לשמוע ,שהגז הבראוני עוד יביא למהפכה תעשייתית של ממש.

                                                               

     ג'יימס ווריפלט מציג" סוללה מגנטית "המבוססת על תגלית שמסבירה

חלק מה"סטיות  והשגיאות  הקיימות  בחוקי  האנרגיה המקובלים". למתבונן  

התמים ) שאינו מסוגל להבין את חוקיו המסובכים של המדע יוצא הדופן  ,(

המערכת של ווריפלט  נראית כמורכבת ממנוע  שמסובב גנרטור  שטוען סוללה 

שמפעילה את המנוע. וכך חוזר חלילה הרעיון הישן של הפרפטום      

מובילה.

                                                                

     מכונה המכונה" פרויקט פניקס ," מבית היוצר של  ריצ'ארד "סקוט " מקקיי,

זקוקה להתנעה באמצעות סוללה חשמלית קטנה. לאחר ההתנעה היא מסוגלת

 להפיק חשמל בכמות של פי  4,000 מהכמות שנדרשה להתנעתה.

                                                                

     "מכונת האנרגיה " של ג'וזף ניומן הוצגה והודגמה  במספר תוכניות טלוויזיה,

 ונבחנה בכנסים של מדענים ממוסדים. עקרון הפעולה של המכונה מבוסס על

תיאוריית שדות פיסיקלית מאוחדת שמציע הממציא, כתחליף לתורת היחסות 

של איינשטיין, תורת הקוונטים ותורות המיתרים גם יחד. על אף השאפתנות

מרקיעת השחקים הזאת, המכונה נכשלה בכל המבדקים ולא קיימה אף אחת   

מהבטחותיה. אבל זה לא מפריע לניומן להמשיך ולהילחם ,כפי שהוא אומר ,

"למען אהבה ,אמת וצדק לכל".