עוף גוזל – סיפור שנגמר בציפור משונה, ומתחיל עם שלדים בארון

אי-אפשר לדעת למה בדיוק התכוון אלוהים כשאמר בפעם הראשונה יהי
אור, וכמה זמן עבר מאז, ועד שציפורים קיבלו אוויר בגוף והחלו לעוף.
שאלת הזמן הזאת מהווה כיום סלע מחלוקת בין פליאונתולוגים. אחת התגליות
שאולי שופכות אור על התעלומה היא גילויים של שלדים מאובנים
של בעל-חיים קדום שזכה בכינוי פרוטואוויס, שיש הרואים בו את הציפור
הראשונה והקדומה ביותר בעולם.

הטענה הזאת מתארכת את הופעת הציפורים הראשונות בראשית תקופת
שלטונם של הדינוזאורים בכדור-הארץ, לפני 225 מיליון שנים. טענה זו
מאיימת להוריד מגדולתו את אחד השלד המאובן הידוע בכינוי ארכאופטריקס
שגילו מוערך רק ב-150 מיליון שנים, כלומר, הוא חי ועף באמצע תקופת
שלטונם של הדינוזאורים בכדור-הארץ.

השלד הראשון של הארכאופטריקס נתגלה בשנת 1861, שנתיים בלבד אחרי
שצ'ארלס דארווין פירסם את ספרו "מוצא המינים". מאז ועד היום נתגלו
רק חמישה שלדים נוספים של בעל-חיים מעופף זה, וכולם נמצאו באותו
איזור במערב גרמניה, המתאפיין בתשתית של סלע רך, המאפשר שימור של
חלקי שלד דקים ועדינים, כמו חלקי כנפיים.

חלקו של פרוטואוויס לא שפר עליו במובן זה. השלדים היחידים של
בעל-חיים זה נתגלו במערב טקסס, כשהם טבועים בסלע שתכונותיו אינן
מאפשרות שימור של חלקי סחוס ועצמות עדינות מאוד. כתוצאה מכך, אין
זכר (לפחות לא מבחינה חזותית) לעובדה שלפרוטואוויס היו כנפיים. אבל,
סקר מפורט של 23 פריטים ממרכיבי שלד הפרוטואוויס, תומך באפשרות
שבעל-החיים הזה אכן היה מסוגל לפרוש כנפיים ולעוף. בין היתר, עצמות שלדו
של פרוטואוויס חסרות את המגרעות והחללים שאפיינו את עצמות
הדינוזאורים, בני תקופתו. לעומת זאת, קיימים שקעים כאלה בגולגלתו של
פרוטואוויס, מה שמהווה נקודת דמיון בולטת בינו לבין הציפורים
העכשוויות.

טיעון נוסף: מבנה עצם הלסת התחתונה של פרוטואוויס מאפשרת ללסת
להחליק קדימה בעת הלעיסה, ואילו החיבור בין הלסת העליונה לחלקי
הפנים, מאפשר ללסת העליונה להתרומם בעת הלעיסה. שתי התכונות האלה
אופייניות לציפורים העכשוויות ואינן מופיעות אצל בעלי-החיים השונים
שחיו בכדור-הארץ בתקופת חייו של פרוטואוויס, לפני 225 מיליון שנים.

מבחינה מדוקדקת נוספת של גולגולת הפרוטואוויס אפשר להסיק שבעל-
החיים הקדום הזה ניחן בעיניים גדולות מאוד, בחוש שמיעה מעולה ובמוח
בעל התמחויות ומידור, המרחיב את הדמיון שבין הפרוטואוויס לציפורים
בנות ימינו.

גם בחלקי שלד אחרים של פרוטואוויס אפשר לראות מאפיינים שונים
בעלי דמיון לציפור. למשל, מבנה עצם הקילשון ("עצם המשאלה"), כתף
הבנויה באופן מתאים לתעופה, ומבנה עצם החזה, המתאימה לשמש חיבור
לשרירי התעופה, כמו בגופן של הציפורים העכשוויות.

אפשר לראות בפרוטואוויס הוכחה נוספת להנחה שלפיה הציפורים
הקדומות התפתחו ישירות מדינוזאורים טורפים דו-רגליים. המדענים
המאמינים בתיאוריה הזאת, רואים, למעשה, את הציפורים (אפילו הציפורים
בנות ימינו), כמעין דינוזאורים שהצמיחו נוצות. אחרים סבורים
שהציפורים התפתחו ממינים אחרים של זוחלים, עתיקים יותר מן
הדינוזאורים. לפי הטענה הזאת, הציפורים הן קרובות רחוקות של התנינים
והאליגטורים. אם ההשערה השנייה היא הנכונה, הרי שהיא תומכת במתן כתר
ה"ציפור הראשונה" לפרוטואוויס.

השערת ביניים אומרת, שפרוטואוויס אכן היה ציפור, אלא שהוא לא ידע
לעוף מכיוון שכנפיו היו איברים מפותחים למחצה שלא היו מסוגלים לאפשר
לו להרים את משקל גופו באוויר.