מתי פורים? כל תרנגול הודו יודע לענות על השאלה הזאת באופן
כללי ו"לאמר" שפורים חל בחודש אדר .אבל ,מי שאינו מסתפק בתשובות
כלליות ומבקש מידע תאריכי מדויק ,נדרש למערכת של חישובים
אסטרונומיים .דרך חישוב אחת מבוססת על חלוקת השנה (זמן ההקפה של
כדור-הארץ ביחס לשמש ,מאביב לאביב), ליחידות משנה .כך מחושב לוח
השנה הגרגוריאני, ה"אזרחי". דרך אחרת מתבססת על חישוב חודשי (הקפת
הירח סביב כדור-הארץ. כך מחושב לוח השנה המוסלמי .דרך שלישית משלבת
את שני המסלולים כאחד .כך מחושב הלוח העברי .
בכל מקרה ,הניסיונות לקבוע את אורכו של חודש ,וכן את מועדי
תחילתו וסיומו ,על-פי תצפיות במולד הירח ,נתונים לאי דיוקים ולאי
ודאויות שכבר גרמו מחלוקות בעולם היהודי ובעולם המוסלמי .לפיכך ,
כבר במאה הרביעית הוחלט להחליף את התצפיות במולד הירח ,בחישוב .
ההחלטה הזאת שקולה במובן ידוע למעבר משעון שמש (התלוי בגורמים
שונים ,כמו ,למשל ,מזג-האוויר), לשעון מודרני אמין .הבעיה היא ,
ששעון כזה מתייחס לאורך היממה כאל גודל קבוע – מה שלא תמיד מתאים
למציאות .
אומנם ,סיבוב כדור-הארץ סביב צירו קבוע ,פחות או יותר ,אבל
מסלולו סביב השמש הוא אליפטי .כתוצאה מכך ,כשהוא מצוי בקטעים שונים
של מסלולו ,הוא מתקדם במהירויות שונות ,מה שגורם לשינוי ב"מיקום"
של שעת הצהרים היומית .מדובר בסטייה זעירה (שניות אחדות), אבל ערכן
המצטבר של הסטיות האלה מגיע לעתים לשינוי המועד המדויק של הצהרים ,
בכמחצית השעה .בשעון מודרני ,אפשר למצוא נוסחה שתגרום לכך שערכן
המצטבר של כל הסטיות יהיה אפס ,כך שבאופן כללי ,השפעתן לא תורגש .
אבל ,כאשר חושב ונקבע אורכו של החודש הממוצע (פעולה שבוצעה בפעם
האחרונה במאה העשירית ,ב"תקופת הגאונים"), לא עשו זאת ,ולפיכך סכום
הסטיות (בירושלים), אינו אפס .
בנוסף לכך ,מתברר שאורך החודש העברי אינו שווה במדויק לאורך
החודש האסטרונומי הממוצע. למעשה ,קיימות מספר הגדרות למושג החודש .
החודש הסידרי (כוכבי) נקבע על-פי מסלול הירח סביב כדור-הארץ .הוא מחושב
בדרך של המשכת קו דמיוני מכדור-הארץ אל השמש .כאשר הקו הדמיוני הזה
מגיע לקבוצת כוכבים מסוימת – מתחיל החודש .כאשר הוא חוזר אליה
(לאחר הקפה שלמה), נגמר החודש .אורכו הממוצע של החודש הזה הוא
27.321582 ימים .
חודש דרקוני מחושב על-פי היחס בין מישור המסלול של הירח בהקפתו
סביב הארץ ,לבין מישור המילקה של כדור-הארץ בהקפתו סביב השמש .מישור
המילקה הוא המישור הדמיוני הנוצר כתוצאה מתנועתו של כדור-הארץ ,
במסלול סביב השמש .מתברר שמישור המסלול של הירח נוטה בזווית של חמש
מעלות ביחס למישור המילקה .כלומר ,הירח הנע במסלולו ,עובר בכל הקפה,
פעמיים דרך מישור המילקה (הלוך וחזור). החודש הדרקוני הוא פרק הזמן
שבין שני המעברים האלה ,ואורכו הממוצע הוא 27.212221 ימים .
חודש אנומליסטי נמנה מהרגע שבו הירח – הנע סביב כדור-הארץ
במסלול אליפטי – מצוי בנקודה הקרובה ביותר לכדור-הארץ ,ועד לרגע שבו
הוא חוזר לאותה נקודה ,לאחר הקפה שלמה .אורכו הממוצע: 27.554552 ימים .
החודש הסינודי (המבוסס על תצפיות בעין – ממולד הירח ועד למולד
הבא), מבוסס למעשה גם על תנועת הירח ביחס לשמש .בדרך דומה לדרך
החישוב של החודש הסידרי ,יוצרים מישור דמיוני המחבר את הירח עם
כדור-הארץ – בניצב למישור המילקה .לפי שיטת חישוב זו מתחיל החודש
כאשר המישור הזה "חותך" את השמש ,והוא נגמר כאשר המישור חוזר לאותה
נקודה לאחר הקפה שלמה .חודש זה משמש בלוח העברי ,ואורכו המשמש
בתחשיבי הלוח (כפי שנקבע במאה העשירית), הוא 29.530594 ימים .
תחשיב זה הוא מדויק בפני עצמו ,והוא שונה מתחשיבי האורך של
החודשים האחרים מכיוון שהוא מתחשב בעובדה שלמעשה ,מרגע "צאתו" של
הירח להקפה ,ועד לרגע "שובו", ממשיך כדור-הארץ במסעו סביב השמש .
וכך ,למעשה ,הירח אינו "נדרש" לבצע הקפה אחת ,אלא הקפה אחת בתוספת
השלמה מסוימת הדרושה לצורך התאמה למיקומו המעודכן של כדור-הארץ .
חישוב הכולל את ההשלמה הזאת ,שנעשה בכלים מודרניים ,מראה שאורכו
הנכון של החודש הסינודי האסטרונומי הוא 29.530589 ימים .מדובר
בהפרש של חצי שנייה בלבד בהשוואה לאורך החודש המחושב בלוח העברי .
חצי שנייה היא פרק זמן זניח מבחינת לוח השנה ,אלא שכמו ש"פרוטה
ועוד פרוטה הן דונם אדמה", מתברר שגם חצאי השניות האלה מצטברות
מתחילת הספירה של הלוח. "ראש השנה ללוח העברי", הוא יום שישי (מששת
ימי בראשית), בשעה שמונה בבוקר ,בדיוק בזמן שבו ,לפי המסורת ,נברא
האדם ("מולד אדם"). לפי המסורת ,ימי הבריאה הקודמים נמשכו למעשה
שנה ,כך שהלוח יוצא לדרכו ,למעשה ,מראשית השנה השנייה למעשה הבריאה
(תחשיבים אחרים מתחילים את הספירה מ"מולד תוהו" – שנה אחת קודם
לכן). מכאן ואילך ,כל חודש שעבר ,הוסיף את חצי השנייה שלו למניין
הסטייה המצטבר .חישוב מספר החודשים ,בהתחשב במספר השנים המעוברות
שבהן יש 13 חודשים ,ובהתחשב בכללים השונים שלפיהם דוחים את ראש
השנה ("לא אד"ו ראש", ו"מולד זקן"), מראה כי למעשה ,המועד הנוכחי שבו
אנו חוגגים את ראש השנה העברי ,סוטה בכ-10 שעות בהשוואה למועד
האסטרונומי הממוצע הנכון .
בנוסף לכך ,מתברר שמחזור השנים המעוברות ,גורם לכך ששנה עברית
ממוצעת כוללת מעט יותר מתריסר חודשים (12.368267 חודשים). משמעות
הדבר היא ,שהשנה העברית ארוכה בכשבע דקות ,בהשוואה לשנת החמה
האסטרונומית .כך ,כל 216 שנים ,חג האביב העברי מתרחק ביום אחד
לתוך הקיץ .כלומר ,אם מחג פסח אחד למשנהו נדמה שמזג האוויר מתחמם ,
אין זה קשור להתחממות הגלובלית ,אלא לסטייה בחישובי הלוח העברי .
כך הצטברה עד עכשיו ,סטייה של כשמונה ימים .
מה לעשות? פרופ 'אריאל כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים הציע לתקן\
את הלוח העברי. אלא שכמו התיקון שהכניס בשעתו גרגוריוס ה-13 בלוח הכללי ,
גם כאן דרושים למעשה שני סוגי תיקון .האחד ,הוא תיקון חד-פעמי שיתבטא
בהזזת התאריך בשמונה ימים קדימה .פעולה זו תגרום לנו "לחיות שמונה ימים
במשך יום אחד", או "להפסיד שמונה ימי חיים", אבל אפשר לראותה גם כמעין
מסע בן שמונה ימים אל העתיד .הבעיה היא שקפיצת הדרך הזאת בממד הזמן ,
תשבש את ההתאמה שבין ראשי החודשים למולד הירח .לפיכך מציעים אסטרונומים
אחדים לבצע את התיקון בדרך של שינוי סדר עיבור השנים .מכל מקום ,
לאחר שתיפטר בעיית הסטייה שהצטברה עד כה ,יש למצוא נוסחה שתגרום
לכך שסך כל הסטיות בעתיד ,יהיה אפס ,כך שלא ייווצר ולא יצטבר פיגור
נוסף .
