הרמוניות סודיות. פול ג'.'מקאולי. תרגום: בועז וייס. אופוס. 300 עמודים.
ריצ'ארד פלורי, שהבין את תהליכי הכאוס, ידע שבכל מערכת דינמית
לא יציבה, למשל אקלים, זרימת הדם בלב, או התהליכים החברתיים
והפוליטיים בחברה האנושית, קיימים מצבים ורגעים שבהם תנודה זעירה
יכולה להפוך את הקערה על פיה ולגרום לתחילתו של מחזור חדש. באיזשהו
מקום, באיזשהו זמן, התחוללה תנודה כזאת, שהביאה התחלה חדשה לכוכב
הלכת אליסיום.
הרבה אנשים חשבו שאליסיום אינה זקוקה להתחלה חדשה. הרבה אחרים
גם לא האמינו שהתחלה חדשה אפשרית, מכיוון שהמושבה האנושית על כוכב
הלכת נוסדה לפני כמה מאות שנים, והיא נראתה מבוססת וחזקה, ובעלת
היסטוריה, ומסורת ומימסד שבמבט ראשון, נראה היה שהם נותנים את
אותותיהם בכל.
אבל במבט שני, אפשר היה לגלות שאליסיום חלשה בהרבה מכפי שנראה.
אנשיה, אפילו אלה שסבי סביהם נולדו בה, היו קשורים לכדור-הארץ בקשר
נפשי עמוק. וכאשר ספינת המטען מהמולדת הישנה לא הגיעה, וכאשר נראה
היה שהקשר עם כדור-הארץ ניתק לעולמי עד, ניצתה כתובת האש על
חומותיה של עיר נמל השפע.
הספר הזה מביא את סיפורה של נפילה. תנודות זעירות, שבתחילה
אינן משפיעות על חומותיה העבות של התרבות, מתחזקות אט אט (למעשה,
הרבה יותר מהר מכפי שאפשר לצפות), עד שהשפעתן ניכרת במרכזי הכוח
העירוניים, אבל גם אז, עדיין איש אינו לוקח אותן ברצינות. זהו סיפור
קלאסי של מערכת יחסים בין מרכז לפריפריה, בין מטה לקו, בין כובש
לנכבש, בין בירה למושבות.
המרכז לעולם ממעיט בהערכתו את הפריפריה, ובכל פעם הוא נופל בשל
הטעות הזאת. אבל האנשים המצויים במרכז לעולם אינם לומדים, לא
מניסיונם של אחרים, ואפילו לא מניסיונם שלהם. זה קרה לבבלים,
לפרסים, ליוונים, לרומאים, לתורכים, לערבים, לאנגלים, לצרפתים,
לגרמנים, לרוסים ועכשיו זה קורה פעם נוספת לאנשי עיר נמל השפע.
הבעיה היא, שלנמל השפע אין מערכת גיבוי. כלומר, אם היא תיפול,
אם הציוויליזציה שהיא מייצגת תקרוס, לתושבי אליסיום לא תהיה אפשרות
להיאחז במרכז תרבותי אחר. הם יידרדרו בבת אחת לתהומותיו של עידן
האבן. ייתכן שהאיום גדול כל כך, עד שהוא בלתי נתפש. אחרת קשה להבין
את השאננות של תושבי העיר הקרובים כחוט השערה לאבדון.
בעוד חומות העיר נופלות, בעוד הרס התרבות כבר מתבצע בפועל,
אנשי העיר עדיין מנסים להיאחז בחוקי המשחק הישנים. אחדים מהם אפילו
מנסים להפיק הון פיננסי ופוליטי מכל העניין. העיר כבר בוערת, ואחדים
מתושביה מנגנים בכינורות כנירון בשעתו, בעוד אחרים שקועים בציור
משולשים בחול, כארכימדס בשעתו. זו, כנראה, דרכו של עולם.
הסיפור מתנהל בשני ערוצים מקבילים, שנתקלים זה בזה רק פעמיים,
וגם אז למשך שניות ספורות בלבד. תנועת המלקחיים העלילתית הזאת,
מאפשרת לקורא להבין כיצד נראים הדברים מבעד למשקפיים שונות, ומתחת
לכובעים שונים, בעת ובעונה אחת.
בשורה התחתונה, "הרמוניות סודיות" הוא ספר מושבות קלאסי,
שעלילתו יכולה להתרחש בעוד 3,000 שנה, או לפני 3,000 שנה.
הזמן אינו מהווה גורם בסיפור הזה, הממוקד לחלוטין בגורם
האנושי.
