עיתוי מעשה האהבה הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על
התהליכים האבולוציוניים השונים. כדי להבטיח שפעילות מינית תוביל
להעברת גנים אל הדור הבא (שמבחינה אבולוציונית היא מטרת העל של כל
בעלי החיים באשר הם), לא תמיד די בשאלה "אצלי או אצלך?". לפעמים יש
להחליף אותה בשאלה "בזמן שלי או בזמן שלך?". לפעמים צריך לצרף את
שתי השאלות האלה. כך או כך, תיאום זמנים, או מקומות, או זמנים
ומקומות כאחד, בין זכרים ונקבות, הוא תנאי הכרחי לרבייה מינית.
תצפיות שונות בעולם החי מציעות שכדי להבטיח את תיאום הזמנים
הרצוי בין זכרים לנקבות מפעיל הטבע את אחד משיקויי האהבה החזקים
ביותר העומדים לרשותו: אור הירח המלא. סגולתו מעוררת האהבה של הירח
המלא ידועה היטב למשוררים, אבל נראה שהרבה לפניהם ידעו ויודעים זאת
בעלי-חיים רבים ושונים. בחלקים גדולים של עולם החי, זריחת הירח המלא
מתקבלת כמעין אות רב עוצמה לתחילתה של פעילות מינית מוגברת.
בעלי-חיים רבים מחכים בחוסר מעש מיני עד לקבלת האות הזה, המופיע
אחת לחודש.
בשטחים פתוחים, שהתיעוש והעיור טרם הגיעו אליהם, אור הירח המלא
הוא אחד מאותותיו החזקים ביותר של הטבע. כשהוא מופיע, השטח כולו
מואר בעוצמה שמאפשרת ראות טובה מאוד (בני-אדם יכולים, למשל, לקרוא
עיתון לאור הירח). לעומת זאת בליל מולד הירח, העלטה כמעט מוחלטת.
באוקיינוסים וליד החופים, אור הירח המלא מלווה בגיאויות חזקות
במיוחד שגם הן ממלאות תפקיד חשוב בחיי האהבה של בעלי-חיים מסוימים.
האלמוגים, למשל, עוסקים בפרייה ורבייה בעיקר בלילות ירח מלא.
בעלי-חיים זעירים אלה (שבעבר נחשבו בטעות לצמחים ואפילו לדוממים),
מסוגלים להתרבות בשתי דרכים: בהנצה, וגם ברבייה מינית. זכרים ונקבות
של מיני בעלי-חיים שונים חייבים להיפגש אלה עם אלה לצורך קיום מעשה
האהבה הפותח את תהליך הרבייה המינית. אבל האלמוגים נטועים על
מקומותיהם ואינם יכולים לנוע ולהיפגש אלה עם אלה. לפיכך, הם
משחררים גמטות (תאי רבייה, ביציות, זרעונים), ב"תקווה" שהם ייפגשו
אלה עם אלה, יתלכדו וייצרו יחד דור חדש של אלמוגים.
הסיכוי שזה מה שיקרה, תלוי במידה רבה בעיתוי מדויק ומתאים של
פליטת תאי הרבייה. פליטה בזמן אחד מתואם מעלה את סיכויי הפגישה.
פליטה לא מתואמת מקטינה מאוד את הסיכוי הזה. כך יצאו האלמוגים לחפש
להם גורם מתאם, ונראה שבחירתם הראשונית נפלה על הירח, המופיע ונעלם,
מתמלא ונולד במחזוריות מדויקת, ואורו נראה בבירור גם על ידי פרטים
מרוחקים זה מזה. אור הירח חודר לעומק המים ונראה היטב גם בעומק של
כ-30 מטרים.
למעשה, ייתכן שהגורם מתאם הזמנים אינו אור הירח המלא, אלא
מחזור הגיאות והשפל. ההפרש הגדול ביותר בין הגיאות לשפל מתחולל
בליל הירח המלא ובליל מולד הירח (כלומר, פעמים בחודש). כלומר, שתי
התופעות (אור ירח מלא והפרש מרבי בין גיאות לשפל) מופיעות יחד, ולכן
עדיין לא ברור מי מהן משפיעה ומתאמת את זמני הרבייה. בכל אופן,
עובדה היא שהאלמוגים משחררים את תאי הרבייה שלהם בלילה שלאחר ליל
הירח המלא. התיאום ביניהם רב כל כך, עד שלעתים הפליטה מבוצעת באותה
שעה ממש.
מינים אחרים של בעלי חיים גם הם נראים כמתאמים את פעילותם
המינית על-פי מחזור הירח. סרטנים שונים, למשל סרטני פרסת הסוס,
יוצאים אל החוף לחפש להם בני זוג לפעילות מינית, בלילות ירח מלא,
תוך שהם נעזרים בהפרשי הגיאות והשפל.
הסרטנים אולי מושפעים בעיקר מהבדלי הגיאות והשפל, אבל ציפורים
נודדות למדו להתאים את עצמן לזמני האהבה של הסרטנים – על-פי אור
הירח המלא (כאמור, השניים מופיעים באותה עת). כך למשל, ציפורים
נודדות שמזהות את אור הירח המלא, נוהגות לסטות ממסלולן כדי להגיע
לחוף הקרוב ולסעוד את לבן בביצי סרטנים טריות, שזה עתה הוטלו
והופרו.
מיני דגים אחדים נוהגים להתאסף בלהקות ענק לאורך החוף, בלילות
ירח מלא והפרשים מרביים בין גיאות לשפל. בכינוסים האלה מפרים
הזכרים את ביציות הנקבות, המושארות עד לבקיעתן בגומות בקרקע הים
הרדוד.
דוגמה בולטת לצורך נואש בתיאום זמנים מיני, אפשר לראות באורחות
חייה של תולעת החיה באיי פיג'י שבאוקיינוס השקט. תולעת זו, הקרויה
פאלולו, יכולה לעסוק בפרייה ורבייה פעם אחת בשנה בלבד. מכאן שכל
החמצה עלולה להיות משמעותית מאוד במה שקשור לריבוי הטבעי של
אוכלוסיית הפאלולו. סדרה של החמצות אחדות יכולה למעשה לחרוץ דין
כלייה על המין כולו. האפשרות הזאת נמנעת הודות לתיאום הקשור כנראה
להופעתו ולזיהויו של אור הירח המלא. התיאום במקרה הזה מדויק כל כך,
עד שהוא מאפשר למעשה לחזות מראש את המועד שבו יחול ליל האהבה
השנתי של הפאלולו. ואכן, לוחות שנה אחדים בסמואה מציינים את המועד
הזה כאירוע תיירותי וכלכלי מומלץ (תאי הרבייה של הפאלולו נחשבים
בסמואה למעדן, ובליל האהבה של התולעים יוצאים דייגים רבים לאסוף
כמויות גדולות ככל האפשר שלהן).
למעשה, אור הירח אינו משמש רק כאות לזמני אהבה, אלא גם כאות
המזהיר מפני סכנה (שהוא עצמו גורם אותה). אור הירח המלא בהיר
פי 36,000 מאורו של הכוכב סיריוס, הבהיר בכוכבים הנראים מכדור-הארץ.
כך, טורפים רבים למדו לנצל אותו לתועלתם. ליל הירח המלא נעשה אפוא
לליל ציד רבתי, ובעלי-חיים שונים שחייהם יקרים להם, למדו לזהות אותו
כאות של סכנה מיידית. רבים מבעלי-החיים האלה למדו להסתתר ולהימנע
מלצאת אל השטח הפתוח, עד שיעבור זעמו של הירח המלא. עם אלה נמנים
מינים של עטלפים אחדים, עכבר הקנגורו ואפילו מינים שונים של חרקים.
לפי השערות אחדות, לפחות שאריות מסוימות מהשפעת הירח על חיי
האהבה, קיימות גם בבני-אדם מודרניים. דוגמה לכך אפשר אולי לראות
במחזור הביוץ החודשי של האשה. ייתכן שמחזור זה, כמו גם העובדה
שאנשים כותבים שירים על הירח (או בהשפעתו), נובעים ממעין "מסורת
ביולוגית" מהימים הרחוקים ההם, במורד האבולוציה, שבהם אור הירח
המלא תיאם את חיי האהבה של אבות האדם הקדמונים. מכל מקום, בהווה
הרווי גירויים ואילוצים מלאכותיים (ונוכח הזמינות המינית הכמעט
תמידית שהתפתחה באדם המודרני), נראה שהשפעת אור הירח המלא על
פעילותם המינית של בני-האדם, גם אם היא קיימת, הרי שהיא כמעט לא
מורגשת באופן מעשי.
כך נראה שאור הירח המלא, או הפרשי הגיאות והשפל נותנים אות
לפעילות מינית אך לא רק מינית, לאורך ולרוחב עולם החי כולו. אבל,
מה קורה כאשר עננים מסתירים את הירח, או למשל, כאשר סרטנים מצויים
מחוץ למים או מתחת לחול קרקע הים? בניסויים שנועדו לענות על השאלות
האלה, הוחזקו סרטנים במכלי מים במעבדה, בתנאי תאורה אחידים. התברר
שעל-אף חסרונם של הגיאות, השפל ואור הירח המלא, התעוררו בעלי-החיים
האלה לפעילות מינית, בדיוק כמו בני מינם שבטבע, כלומר, בדיוק בליל
הירח המלא – שהם לא יכלו לראותו ולא ידעו עליו. עם זאת, מידת הדיוק
וההתאמה בפעילותם של בעלי-חיים שהוחזקו בתנאי מעבדה אחידים, פחתה
בהדרגה, ככל שחלפו חודשים רבים יותר מאז ראו באחרונה את אור הירח.
ממצאים אלה העלו השערות, שלפיהן בעלי-החיים שפעילותם המינית
מתואמת על-פי מחזור הירח, אינם תלויים ישירות באור הירח. במקום זה,
ייתכן שהם משתמשים באור הירח (או בהפרשי הגיאות והשפל) לבנייתו
ולכיולו של שעון ביולוגי פנימי כלשהו. לפי ההשערה, שעון זה הוא
המכוון והמתאם את הפעילות המינית, אך הוא עצמו זקוק לכיוון,
ל"מתיחה" ולכיול מתמידים. פעולות אלה מבוצעות בכל פעם מחדש,
בהתאמה להופעת הירח המלא, או הפרשים מרביים של גיאות ושפל.
היכן מצוי השעון הביולוגי הזה? כיצד הוא פועל? האם הוא דומה
לשעונים ביולוגיים אחרים דוגמת השעון הביולוגי המכוון את זמני השינה
והערות בבני-אדם? ההנחה המקובלת היא ששעון השינה והערות ממוקם
בהיפותלמוס שבמוח. אלא שלאלמוגים, למשל, אין מוח ובכל זאת נראה שיש
להם שעון ביולוגי שמתאים למחזור הירח. לפיכך, רבים מהחוקרים המבקשים
לחשוף את השעון הביולוגי הזה, מאמינים שהוא מהווה מערכת בסיסית,
המצויה בתוך תאים מסוימים של בעל-החיים. במלים אחרות, ייתכן שמדובר
במנגנון מולקולרי שהתפתח באחד מהשלבים הראשונים של התפתחות החיים.
ייתכן גם שלא מדובר בשעון אחד, אלא בסדרת שעונים התלויים זה בזה
קשר היררכי. נכון לעכשיו, ההשערות האלה מונחות על שולחנות מעבדה
רבים במקומות שונים בעולם, כשהן מעוטרות בסימני שאלה.
