אשה-אשה, גבר-גבר – על ארבע אימהות. מאת שפרה הורן

סאגה דמיונית וחושנית המגוללת קורות משפחה – עד לדור האחרון – של נשים בלבד. לגברים מיועד בספר תפקיד אחד בלבד – לעבר את הנשים. אחר כך הם נמוגים, נעלמים, מתים, יוצאים מדעתם. בחלוף הדורות, האבולוציה עושה את שלה כך שאם נולד זכר, הוא יצא פגום או שלא זכה להגיע לבגרות. כך, למשל, דוידה שהתחתנה עם אוטיסט, עונה לשאלה כיצד היא מדברת אתו: "ומי אמר שעם בעל צריך לדבר?".

.

נשים, לעומת זאת, הן כמעט גיבורות-על, בין "וונדר-וומן" ל"סופר-וומן". בראש השרשרת, סבתא רבא שרה, האישה היפה בתבל, מפתה גברים כלילית, שברבות ימיה לומדת לרקוח שיקוי ורדים מרפא ומחולל פלאים, אשר רבבות אנשים מחכים לקבל את ברכתה ואת ריח השיקוי המרפא, המביא אתו מזל וברכה. הורן מפליאה לשזור פנטסיה במציאות, והמקום המרכזי שבו היא מציבה את הסבתא, מזכירה פה ושם את "מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מארקס.

.

בדור הבא: הסבתא של המחברת, שנולדת כפגה, שמצילים את חייה באמצעות בישול איטי על פרימוס במטבח ביתם, גדלה להיות גאון, לומדת שפות רבות משמיעה בלבד ובזכות זה מצליחה לשוחח ולהבין גם חיות וגם את אחיה האוטיסט.

.

עוד דור: אמה של המחברת, גדלה על חלב של מינקת ערביה, כמעין תאומה לתינוק שלה, מתלבשת כגבר ולא מאמינה במוסד הנישואין, תומכת בערבים וקומוניסטית נלהבת. מנגד, האב של המחברת אינו ידוע.

.

האם מאחורי כל זה מסתתר מסר פמיניסטי? מצד אחד, יש כאן קריאת תיגר על תרבות ה"גבר-גבר" שעם השחרור מהצבא מציפה את סביבתנו: הנה מצב שבו הגבר נוכח-נפקד, נמוג, חסר חשיבות, נטמע ברקע – והשמים אינם נופלים; עובדה: הנשים מתמודדות עם כל קושי שהחיים מזמנים להן. מצד שני, תחילתה של הגאולה נראית באופק, דווקא כאשר הנכד הקיבוצניק, יפה התואר והחזק, מתחתן עם אישה צעירה ששרדה את השואה ומסרב לרדת מהארץ למרות הלחץ של אמו. העובדה שבסופו של דבר "הם מתחתנים", מנמיכה את הלהבות, או, במילים אחרות, נראה שאחרי ככלות הכל, הפמיניזם שמציעה לנו המחברת הוא, למעשה, פמיניזם מפויס, שאינו טוען: "כולה שלי".

.

ארבע אמהות, מאת שפרה הורן

הוצאת מעריב – הד-ארצי

263 עמודים

 

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.