באתי בגלל השירים, נשארתי בשביל השירות. דייב קארול לוקח את הגיטרה ויוצא למלחמה

.
הנה סיפור על כוחו של אזרח קטן מול חברת ענק. מין מיכאל קולהאס מודרני,
רק שהנשק שהוא אחז בו הייתה גיטרה, ואת הזעם הוא השכיל לכסות בהרבה
כישרון וחוש הומור – מה שהתברר כהרבה יותר הרסני מאש ותמרות עשן.
.
הכל התחיל בחודש מארס 2008, כאשר להקת הקאנטרי הקנדית, הלא-כל-כך
ידועה, "בני מקסוול", עלתה על טיסת יונייטד בהליפקס, בדרכה לשבוע הופעות
בנברסקה. בחניית הביניים בשיקגו, הבחינו הסולן, דייב קארול וחבריו, בפועלי
החברה המשליכים את הגיטרות שלהם, בחוץ, באופן שאפשר לתארו, במירב
הזהירות, כ"לא זהיר".
.
דייב ניסה להסביר לדיילת שמדובר בכלי עבודה שבלעדיהם לא יוכלו להופיע,
שלא לדבר על ערכם הגבוה יחסית. אבל הדיילת, כמו דיילת, סירבה להקשיב
וחרצה: "דברו עם הסוכן, בחוץ".
.
דייב ניגש לסוכן שעליו הצביעה הדיילת, אבל הוא סירב להתייחס – ופשוט
נעלם. עובדת נוספת (שלישית) של החברה ששמעה את התיאור והדאגה, אמרה:
"אבל מותק, הרי במסמכים הנלווים לכרטיס חתמת על ויתור על טענות ממין
זה". עוד דין ודברים הוביל למסקנה שאפשר יהיה לטפל בעניין, אולי, בתחנה
הסופית, באומהה.
.
המטוס נחת באומהה, באיחור, מעט אחרי חצות. השדה היה ריק. לא היה עם מי
לדבר. קארול לקח את הציוד, נסע למלון, וגילה שהגיטרה שלו, מסוג "טיילור",
שבורה. הוא חזר לנמל התעופה באומהה, רק כדי לשמוע שתביעה ב"עניין
כזה" עליו להגיש אך ורק בנמל שבו המסע החל, כלומר, בהליפקס, נובה
סקוטיה, קנדה. דייב חזר הבייתה, ניגש לשדה התעופה, שם התברר לו
שאין במקום נציגות של "יונייטד", ושעליו להגיש את התלונה לחברה
השותפה שלהם, אייר קנדה. זה היה הליך קצר, מהיר ופשוט. התלונה
הוגשה – התלונה נדחתה בטענה שאין שום היגיון בזה ש"אייר קנדה"
תהיה אחראית למעשי עובדי נמל התעופה בשיקגו.
.
עשרות שיחות טלפון עם נציגי שירות לקוחות (רובם ממוקמים ועובדים
בהודו), לא העלו דבר. בשלב מסוים הוא נדרש להביא את הגיטרה השבורה
לבדיקה, מהליפקס לשיקאגו. לחיולפין, נמסר לו שעליו לנהל את התביעה
מול מוקד הכבודה בניו-יורק – שלא ענה לטלפון, אחר כך אמר שלא
קיבל את הנתונים, אחר כך אמר שקיבל את הנתונים וביקש יומיים לבדוק
את העניין – ומאז נעלמו עקבותיו. מספר הטלפון שלהם פשוט לא עונה.
.
חזרה לשירות לקוחות (כלומר, להודו), שחזרו והפנו אותו לשיקאגו. כעבור
כמה שבועות הגיע מייל, ובו הבעת צער – והכחשה של אחריות החברה
לנזק. פנייה חוזרת ל"אייר קנדה" נענתה בהפנייה, זריזה להפליא, לשיקאגו,
או לאומהה. אין לך כוונות לנסוע לאומהה או שיקאגו? באמת חבל.
.
זה הרגע שבו דייב קארול הבין, שאין לו סיכוי לנצח את "יונייטד" ו/או
את "אייר קנדה" במגרש שלהם. אבל מצד שני, הוא יודע לכתוב ולשיר
שירים, והם לא יוכלו לנצח אותו במגרש שלו.
אז הוא כתב שיר, ביצע קליפ, העלה אותו ליוטיוב – וקיבל תשעה
מיליון צפיות.
.
הנה הקליפ: יונייטד שוברת גיטרות.
.
.

.
.
אחר כך בא "שיר הברית", ששואל, בפשטות: "למה את מתכוונת כשאת
אומרת 'אני מצטערת'"?
חשוב: מה שנראה כמו הסוף, אינו הסוף. כדאי מאוד לחכות לסוף.
.
http://www.davecarrollmusic.com/ubg/song2/
.
.
ואז, כמובן, נותרה רק החובה לטפל ב"אייר קנדה" ובשותפה שלהם,
"יונייטד", יחד, תוך העלאת השאלה הרטורית כמעט: מי בכלל ירצה
לטוס אתכם?
.
.
http://www.davecarrollmusic.com/ubg/song3/
.
.
העסק התפוצץ. מיליוני צפיות ביוטיוב. דייב קיבל במתנה עשרות גיטרות,
רק שיופיע איתן בהופעותיו. האתר שלו הפך ל"מכה" של צרכנים, שחולקים
מידע ומספרים חוויות, ולומדים על דרכים להשיב מלחמה. וכן, חברת
הגיטרות "טיילור", נהנתה מאוד מפרסום חינם.
.
מסקנה: כפי שאומר זאת דייב קארול בשירו היפה (שזוכה להרבה פחות
צפיות ביוטיוב) "כשנראה שאין מוצא, עדיין אפשר להבקיע דרך החומה.
אז לעולם אל תוותרו".
.

Now
.
When there’s no way out there’s still a way through
So don’t give up whatever you do
Surrender to moments and things as they are
From the gaps in your catch-22’s
When there’s no way out there’s still a way through
.
Cause Now’s all there is
So peaceful and still
In Now you don’t worry ‘bout what’s happened or what will
Cause Now never ends
And Now’s never been
And all of your answers are waiting for you here Now
.
.

.
.
When your world stands tough and weighin’ you down
And you’ve had enough of this merry-go-round
End your resistance to walls you won’t move
And runnin’ through old déjà vu’s
When there’s no way out there’s still a way through
.
And when you don’t understand
How things got so far away from all you planned
And your life it feels so hard
In your fragile house of cards
Turn to your cornerstone when you’re tired and feel alone
To find your way through
.
.
.