.
תהליכי אישור של תרופות נעשים מורכבים יותר ויותר עם הזמן. המקרה של התרופה
"תלידומיד" שגרמה ללידת אלפי תינוקות בעלי מומים בשנות השישים, נבע מכך
שהתרופה לא נוסתה מראש על נשים הרות שצרכו אותה בפועל (במקור, ה"תלידומיד"
נועדה למנוע בחילות). בעשורים האחרונים למדנו שחשוב לבצע ניסויים בזכרים ובנקבות
כאחד. ועכשיו באים מדענים יפניים ואומרים לנו שחשוב גם לבדוק כל תרופה מראש,
בתהליך הניסויים והאישורים, גם על בני גילים שונים.
.
בהיעדר תרופות אנטי-נגיפיות, רווחת האימרה שמחלת השפעת נמשכת שבוע
ללא נטילת תרופות, או שבעה ימים, במקרה שהחולה נוטל תרופות מקלות. לפיכך,
קל להבין את הפוטנציאל הגלום בתרופה Oseltamivir, או בשמה המסחרי "טמיפלו",
המוגדרת תרופה למניעת שפעת, הנלקחת דרך הפה. אבל כמו לכל תרופה אחרת,
גם לטמיפלו עלולות להיות השפעות לוואי. עכשיו, מדענים יפאניים מזהירים כי השפעות
אלה – הכוללות סימפטומים נוירולוגיים, ובהם הזיות ונטייה מוגברת לפגיעה עצמית –
עלולות לבוא לידי ביטוי במיוחד בילדים ובבני נוער.
.
.
Oseltamivir
.
יואיצ'י סוגיאמה מאוניברסיטת טוקיו, וצוות בראשות הירוטקה אונו ממכון ריקן, בחנו את
השפעת oseltamivir1 על מוחותיהם של בני גילים שונים. כידוע, בין המוח למערכת
הדם קיים מחסום יעיל למדי ("מחסום דם-מוח") המונע מעבר של חומרים זרים מסוכנים
מזרם הדם אל מערכת העצבים המרכזית. חומרים מזיקים, או תרופות, או גורמי מחלות
המצליחים בכל-זאת להסתנן פנימה, נתקלים במקרים רבים ב"משאבות" השואבות אותם
החוצה. אבל במקרה זה, נראה שהתרופה מצליחה להיצמד לחלבון מסוים, שהוא
"בעל רישיון מעבר", והו המעביר אותה דרך המחסום, ונושא אותה פנימה, אל תוך המוח.
זו גם הסיבה לכך שהמשאבות המנקזות חומרים מסוכנים, אינן פועלות על התרופה,
הנותרת קשורה לחלבון שפרש עליה את חסותו. כל זה, אומרים המדענים היפניים,
לא מונע מהתרופה לפעול את פעולתה, כטילו הייתה חופשית.
.
המדענים הצמידו לתרופה "סמן" רדיואקטיבי הפולט פוזיטרונים (חלקיקים הזהים בכל
לאלקטרונים, אלא שמטענם החשמלי הוא חיובי), ועקבו אחריו באמצעות סורק PET.
בניסוי, שבוצע בקופי רזוס מבוגרים ובגורים צעירים, נמצא כי שיעור חדירת התרופה למוח
בגורים הצעירים, גבוה פי 3.7 בהשוואה למידת החדירה למוחותיהם של הקופים הבוגרים.
שיעור החדירה במתבגרים, היה גבוה פי 2.7 בהשוואה לחדירה אצל הבוגרים.
.
.
.
משמאל: חדירת התרופה לתינוק מקוק רזוס. מימין: החדירה למוח בוגר. למטה: הדמיות
תלת-ממדיות של סריקות המוח העליונות
.
.
ייתכן שתופעה זו נובעת מהריכוז הגבוה יחסית של התרופה בגוף הקטן של תינוקות, או
בשל הבדלים ביעילות חילוף החומרים בגופם של בני גילים שונים. תוצאות אלה עולות
בקנה אחד עם מחקרים קודמים במכרסמים, אבל ברור שבשלב זה עדיין לא ברור אם –
ועד כמה – תופעה דומה מתחוללת גם בגוף האדם.
