חברים טובים לבריאות

.
רשתות חברתיות יכולות לשמש כרשתות ביטחון רפואיות. כלומר, מי
ש"מרושת נכון" בחברה, נהנה מיתרונות חשובים בתחום הבריאות, ותוחלת
חייו גדלה) בהשוואה למי שמצבו הבריאותי דומה, אך הוא מבודד ולא מקובל
חברתית. ממצא זה עולה ממחקר שבוצע בפינלנד במשך שש שנים, ובו השתתפו
2,503 גברים בגילים 42 – 60.
.
המחקר בוצע בידי ג'ורג' קפלן מהמחלקה לשירותי בריאות של
קליפורניה בברקלי. במשך שש שנות המחקר מתו 167 מהגברים הפיניים
שהשתתפו בסקר (6.7% מסך כל משתתפי הניסוי).
.
המחקר השווה גברים במצב בריאותי דומה, שניהלו אורח חיים שונה.
המטרה הייתה לברר אם קיים קשר בין התפתחות המצב הבריאותי של
הנבדקים, לבין פעילויות שלכאורה אינן קשורות לבריאות, כגון פעילות
במועדונים חברתיים, התנדבות לפעולות רווחה ותרבות בקהילה, קיום
קשרי רעות קרובים עם אנשים אחרים וכן חיים עם או בלי בן או בת זוג
בנישואים או בקשר קבוע ללא נישואים.
.
מהמחקר עלה כי הנבדקים שלא השתתפו כלל בפעולה של ארגון כלשהו,
היו נתונים לסיכון מוות כמעט כפול בהשוואה לנבדקים שהיו הפעילים
ביותר בפעילויות קבוצתיות. ממצא זה מתאים לממצא אחר של הסקר, שלפיו
שיעור המוות בקרב הנבדקים שדיווחו על אי שביעות רצון רבה מאיכות
חייהם החברתיים, היה 1.8 משיעור המוות בקרב הנבדקים שהיו שבעי רצון
מפעילותם ומקומם בחברה.
.
בהשוואה בין כמות הפעילות החברתית (מספר החברים, היקף הבילוי
במועדונים ועוד), לבין איכות הפעילות החברתית (אופי הקשר בין החברים,
מידת העניין האמיתי בפעילות המועדון ועוד), נמצא כי האיכות משפיעה
הרבה יותר מהכמות. במלים אחרות, חבר אחד טוב יכול להיות שקול כנגד
הרבה מאוד "חברים" למסיבות. ממצאים אלה הושגו פעם אחר פעם, בנפרד,
גם בקבוצות משנה של אוכלוסיית המחקר הכללית (חלוקה לקבוצות ממוקדות
יותר לפי גילים, מצב בריאותי, ועוד).
.
לפי ממצא אחד, הנבדקים שמצבם הכלכלי היה טוב יותר, נהנו מסיכון
מוות קטן יותר. הממצא הזה עדיין פתוח לפרשנויות שונות,אבל קפלן אומר
שגברים פיניים עשירים יחסית אלה, התאפיינו גם ביותר מעורבות קהילתית
וחברתית וכן השיעור היחסי של הנשואים מביניהם היה גבוה ביחס לממוצע
של אוכלוסיית המחקר הכוללת.
.
ערכו של חיוך
.
המחקר שבוצע בפינלנד תוכנן בין היתר בעקבות מחקר שבוצע בידי
חוקרי המרכז הרפואי של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ארה"ב.
מחקר ראשוני זה, שגם בו השתתף קפלן, נועד לבדוק כיצד משפיעים יחסי
האנוש השוררים בין אנשי הצוות הרפואי, על תוחלת חייהם של החולים
המאושפזים במחלקות לטיפול-נמרץ. מחקר זה נמשך כשנה ועולה ממנו כי
לאווירה החברתית השוררת במחלקה או בבית-החולים כולו, נודעת השפעה
מכרעת על תוחלת חייהם של המטופלים המאושפזים. במלים אחרות, האווירה
במקומות האלה היא עניין של חיים או מוות.
.
החוקרים השוו את התפתחות המצב הבריאותי ואת שיעורי ההישרדות
והמוות בקרב 5,000 חולים שסבלו מבעיות רפואיות דומות,
ושאושפזו במחלקות לטיפול נמרץ בבתי-חולים בעלי רמה טכנולוגית דומה
בכל רחבי ארצות-הברית. נמצא כי שיעור התמותה בקרב החולים שהיו
מאושפזים בבתי-חולים ששררה בהם אווירת ניכור, ושאנשי הצוות בהם
התחרו אלה באלה באינטנסיוויות, היה גבוה ב-30% בהשוואה לשיעור
התמותה של מאושפזים בעלי בעיות בריאותיות דומות, שאושפזו בבתי-חולים
ששררה בהם אווירה חברתית חמה וחיובית, ושאנשי הצוות בהם היו מיודדים
אלה עם אלה.
.
מהשוואת בתי-חולים בעלי רמה טכנולוגית שונה, התברר כי במקרים
רבים יכולה אווירה חברתית חמה השוררת בבית-החולים לפצות על נחשלות
טכנולוגית יחסית. במקרים אחרים, עלולה אווירה מתוחה ותחרותית לחרוץ
את גורלם של חולים מסוימים למוות, וזאת, על אף קיומם של אמצעי עזר
טכנולוגיים מתקדמים יחסית במחלקה לטיפול נמרץ.