היחידה המזורגגת הכי טובה בצבא המחורבן – החיילים האמריקאים החוזרים מעיראק מזכירים את רוברט היינליין המדגל את נשקו לכבוד לוחמי החלל

.
לוחמי החלל. רוברט היינליין. תרגום: עמנואל לוטם. כתר. 267 עמודים.

.
ונפתח בלקט קצר מהרעיונות והדעות שרוברט היינליין מביע בספר
הזה.

.

ערכו של לוחם: על הלוחם עצמו אפשר לוותר, יש לו תחליפים, אבל
אי אפשר לוותר על ציודו היקר.
.
אלימות: האלימות הכריעה יותר שאלות בהיסטוריה, מכל אמצעי אחר. וככה
זה ימשיך גם בעתיד.
.
שלום: אולי פעם הנמר יאבד את חברבורותיו ויחפש עבודה בתור פרה
חולבת, אני לא יודע.
.
אזרח: אזרח מלא, בעל זכות בחירה, יכול להיות רק מי שהיה חייל. מי
שלא משרת בצבא הוא נתין. הוא לא מילא את חובתו, ולכן אין לו זכויות.
למשל, רק חייל משוחרר רשאי ללמד פילוסופיה מוסרית בבית-הספר. החייל
הוא אדם. הנתין הוא יחידה כלכלית יצרנית-צרכנית.
.
אזרחות: השקפת עולם, מצב נפשי. שכנוע רגשי בכך שהשלם גדול מכל אחד
מחלקיו. כל אחד מחלקי השלם צריך להיות גאה אם הוא נדרש להקריב את
עצמו כדי שהשלם ימשיך להתקיים.
.
חינוך: האמצעי היעיל ביותר לחינוך הוא מלקות.
.
ענישת רוצחים מטורפים: אם אי-אפשר לרפא אותו, טוב מותו מחייו. ואם
אפשר לרפא אותו, והוא יגלה מה עשה בטירופו, הוא יתאבד ממילא.
.
אחריותם של הורים לילדיהם: האב והבן צריכים לקבל מלקות יחד, כעונש
על התנהגות אנטי-חברתית של הבן.
.
עבריינות נוער: מושג הכורך בתוכו סתירה פנימית. עבריין הוא מי שאינו
ממלא את חובתו. חובה מוטלת רק על בוגרים. מכאן שלא יכול להיות אדם
לא בוגר שהוא עבריין.
.
עבודה סוציאלית: מעמד דמוי-מקצועי, טרום-מדעי.
.
אינסטינקט מוסרי: אין דבר כזה.
.
מצפון: אפשר לפתחו רק בטכניקות של אילוף.
.
הזכות לחיים: איזה זכות יש לאדם הטובע בים?
.
קניבליות: כאשר שני אנשים גוועים ברעב, הקניבליות היא החלופה היחידה
למוות.
.
חירות:
מדי פעם יש להשקותה בדם הפטריוטים (הגדרה זו שאולה מתומס
ג'פרסון, ממנסחי החוקה האמריקאית).
.
הזכות לחתירה לאושר: אין זו זכות, זהו מצב טבעי שאי אפשר לאבד אותו
ואין צורך להילחם כדי להשיגו.
.
נשים: הן לא הולכות. לפחות לא כפי שאנחנו הולכים. אני לא יודע איך
לתאר את זה, אבל זה הרבה יותר מסובך, ופשוט מרנין. הכל אצלן נע
בכיוונים שונים, ובשיא החן.
.
פעילות ביטחון שוטף ביחידה קרבית: סבלנו אבידות… זו הייתה התקופה
היפה בחיי. (ציטוט מפיו של גיבור הספר).
.

רוברט היינליין, מהאבות המיסדים של המד"ב המודרני, שהלך לעולמו
בשנת, 1988 היה במובן ידוע חייל מתוסכל. הוא נולד במדינת מיסורי,
וכ"דרומי" תיעב את "יפי הנפש" הצפוניים. זמן קצר לאחר שסיים את
לימודיו במכללה של הצי האמריקאי, נאלץ לפרוש מהשירות הצבאי, בשל
מחלה. הוא ראה את חבריו "מציבים את עצמם בין ביתם לבין מוראות
המלחמה", וחש כמו משה, שראה מנגד את הארץ המובטחת ולא הורשה לבוא
בה.
.
"לוחמי החלל" הוא מראשוני ספרי המד"ב שלא הסתפקו בתיאור
טכנולוגיות חדשות, והציעו השקפת עולם מוסרית פוליטית. הוא גם משקף
את שאיפתו של המחבר, שלא באה על סיפוקה, להגשמה עצמית בשדה הקרב.
שלד הסיפור פשוט, וגם בשנה שבה נכתב ונדפס לראשונה (1959), הוא לא
היה ראשון מסוגו. מלחמה מתחוללת ביקום, בין האנושות המתפשטת לעבר
כוכבי-לכת רבים, לבין גזע זר שמנסה לעשות את אותו הדבר. סכסוך
טריטוריאלי בסיסי. אלא שעל השלד הזה תלה המחבר רבדים רבים של
רעיונות, תחושות, אמונות ותקוות. העומס האדיר של כל אלה, פשוט דחק
את השלד העלילתי לאחור, והשאיר אותו במעמד של גורם משני בהתרחשות
הכללית של הספר. בכך הציב היינליין סטנדרטים חדשים שעיצבו את פניו
של המדע הבדיוני בשנות הששים והשבעים. הספר גם זיכה אותו בפרס
ה"הוגו" – ה"נובל" של המד"ב.
.
אולי מכיוון שמדובר בעבודה ספרותית חלוצית, לא הצליח הינליין
למזג את קטעי הרעיונות המציפים את הספר, עם העלילה. כך למעשה מתנהל
הספר בשני מסלולים מקבילים. עלילת המלחמה מצד אחד, וההטפה המוסרית
אידיאולוגית מצד שני. החלק העלילתי מתאר את סיפור הכשרתו של קצין
צעיר. הסיפור הידוע על סמל המחלקה הקשוח ש"לוקח ילדים ועושה מהם
גברים", עד להתגבשותה של "היחידה המזורגגת הכי טובה בצבא המחורבן".
החלק הפילוסופי מתרחש בעיקר בכיתה, שבה הגיבור לומד פילוסופיה. כמה
נוח.
.
היינליין מנסה להציג את תפיסת העולם החברתית פוליטית המובעת
בספר, כתולדה בלתי נמנעת של הפיכת הפילוסופיה של המוסר למדע
מדויק. חסל סדר אמונות, דעות והתלבטויות. אין עוד מקום לשונות. יש
נוסחאות, וברגע שמציבים לפיהן את המשתנים, מתקבלת התשובה הנכונה
האחת והיחידה. התפיסה הזאת, בין היתר, הבאישה את ריחו של היינליין
בקרב הקוראים הליברליים, שהוא כינה בפשטות ובבוז "יפי נפש".
היינליין המשיך לכתוב ולפעול במשך כמעט שלושים שנה לאחר הופעת הספר
הזה, אך תדמיתו הציבורית נקבעה בעיקר לפיו. רבים ראו בו מאז
"ריאקציונר", "ימני קיצוני", "לאומן", "שוביניסט", "מיליטריסט",
ואפילו "פשיסט".
.

הספר משך אליו אש ועורר תגובות במשך שנים רבות לאחר פרסומו
הראשון, ולמעשה, נענה גם בספרי מד"ב אחרים שהציגו השקפות עולם
אלטרנטיוויות. הבולט מבין אלה הוא "מלחמה לנצח" של ג'ו הולדמן
(הגרסה העברית ראתה אור בהוצאת עם עובד). הולדמן, שלא כהיינליין,
שירת כחייל קרבי בווייטנאם, ולפי תפיסתו, מלחמה המתנהלת רחוק
מהבית, אינה התרחשות נעלה ורבת הוד, אלא מעין בועה מיותרת של חוסר
משמעות. עם זאת, על אף חילוקי הדעות הערכיים, יש קווים ברורים של
דמיון בין התיאורים ה"מקצועיים" של "מלאכת החיילות" בין שני הספרים
האלה.
.

מלחמה, שלום, פוליטיקה וכלכלה טופלו במדע הבדיוני לאחר הופעת
הספר הזה, בדרך שונה לחלוטין מהדרך שבה טופלו לפני פרסומו. האם
היינליין תכנן זאת מראש? האם "לוחמי החלל" נועד לשמש פרובוקציה?
גירוי? טיפול בהלם? האם הוא ביטא את תפיסת עולמו האמיתית של
היינליין? קשה לדעת, בייחוד לנוכח העובדה שבספרים אחרים, מאוחרים
יותר, הוא הציג רעיונות שונים, לפעמים מנוגדים לחלוטין לאלה
המנוסחים בספר הזה.
.